היוזמה היתה של המורה ענת. מיום שנרצח יצחק רבין, ראש הממשלה, היא ארגנה לנו אינספור שיעורים העוסקים במניעת אלימות בכיתה, בחברה ובמשפחה. אבל הרעיון של הקמת חבורת ילדים היה שלי. אני זה שחשבתי על חבורת ילדים שתפעל למען איכות החיים של כל הילדים במדינה. סיפרתי את הרעיון שלי ליניב והוא כל כך התלהב, עד שגנב לי אותו ממש מתחת לאף. הוא הקים את חבורת "בלי ידיים", ואלדד הקים את "נא" ומיכל אירגנה את הבנות לחבורת "הכח היפה", ובתוך הקלחת הגועשת הייתי חסר אונים: חלמתי על חבורה שתפעל למען סובלנות ואחווה, ומצאתי עצמי בין חבורות יריבות, שמחבלות בגיבוש הכיתתי. איך נפתרה הבעיה? ומה המשמעות של אא"א? ולמה ברחתי עם יעל מהטקס החגיגי שנערך באולם?