"וילנה, סוף הדרך" הוא סיפור הישרדותן של אם ובתה ממשפחה יהודית ענפה ומושרשת בווילנה, שככל יתר בני המשפחה היו גם הן מיועדות ליהרג אל תוך הבורות בפונאר. דרך היסורים ממש החלה עם גירוש היהודים מבתיהם אל הגטו ומשם – אל יער ההריגה ואל מחנות המוות. המחברת קופצת באישון לילה בתעוזה ובנחרצות, מרכבת המוות אל הבלתי ידוע לה. אל תוך האימה מסביב.
מאז החלה דרכה המתמשכת והמיגעת, לא פעם גם בין אויבים בנפש. אך נחושה בהחלטתה להישרד ולהתאחד שוב עם בנה ובתה. היא מסכנת פעם בפעם את חייה בחפשה ביערות את בנה האהוב, הפרטיזן האובד. וכה עד ערב הנצחון על היטלר, שאז היא חוזרת אל וילנה עירה, בתקווה למצוא שם את ילדיה. ובדרכה חזרה, לצד שיירות רבות של הצבא האדום על נשקו, היא מסיחה כאילו, בעוברה ליד פונאר, עם יקיריה ועם יקירי וילנה הקדושים ושוקעת בהרהורים נוגים על העבר.
ואין זה רק סוף הדרך שלה עצמה. זהו גם סוף הדרך של וילנה היהודית, "ירושלים דליטה", שיצרו לה מוניטין בקרב יהדות העולם כולו. ויש בזה אולי משום סמל לטרגדיה של יהודים בגולה, הבונים "ירושלים" על אדמת נכר.