בשם הדאגה, כביכול, לבריאות השיניים, מחדירים שלטונות הבריאות למי השתייה שלנו פלואוריד. אולם מחקרים מדעיים עדכניים מוכיחים את האמת הכאובה, שמצד אחד הפלואוריד במים אינו יעיל במניעת העששת ומצד שני הוא גורם נזקים בריאותיים קשים, המשפיעים על העצמות והמפרקים (פלואורוזיס), על המוח והעצבים, על התפתחות סוכרת מבוגרים, על תת-פעילות בלוטת התריס ועוד. יתר על כן, דווקא תינוקות וילדים נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה וכתוצאה מכך הם נחשפים לבעיות התנהגותיות, לירידה ברמת ה־IQ ולנזקים במערכת העצבים המרכזית.
ספר זה חושף את המסתורין האופף את הרעל הידוע הקרוי פלואוריד, שהפך פתאום ממזהם סביבתי מזיק ומסוכן לתוסף מזון, שאנו משלמים עליו כדי שיוסיפו לנו אותו למי-השתייה ולמשחות-השיניים שלנו. הוא נועד לגלות לציבור את אחת ההונאות הגדולות של השנים האחרונות ומציע גם דרכי התמודדות מפניה.
כריסטופר ברייסון מתאר בדרמה היסטורית זו, את הכוח המשחית שמניע את התהליך ואת דרכי התעמולה הרפואית, הממומנת על-ידי שלטונות הבריאות בארה"ב, שנותנים הכשר בריאותי לַהחדרה הכפויה של פלואוריד למי-השתייה שלנו.
מתברר שמצבנו בישראל אינו טוב יותר מהמצב בארה"ב והדברים מתוארים בדברי ההקדמה, שנכתבו בידי אישים מקורבים לנושא: פרופ' עמנואל מזור, שמעון צוק וזאב שפיר.
"ההפלרה הגורפת של המים בארץ, במקום קבלת הפלואור רק על-ידי המעוניינים בכך באמצעות משחת-השיניים, הינה שימוש בתותח כדי להרוג זבוב!"
- פרופ' עמנואל מזור, מדעי הסביבה, מכון וייצמן. מתוך ההקדמה לספר.
"מתוך כ-6,000 טון חומצה פלואורוסיליצית המוחדרת למים, רק 300 טון מגיעים למים שאנו שותים וכל היתר - 5,700 טון של חומצה רעילה - נפלטים לסביבה באמצעות מי השקיה, הדחת אסלות ומי רחצה."
- - שמעון צוק, מדען יועץ בנושאי מים, סביבה וקיימות. מתוך ההקדמה לספר.
"בעולם כולו, רק שש מדינות מפלירות את מי השתייה בתחומן. כל מדינות אירופה אינן מפלירות את המים (למעט אירלנד ואזורים באנגליה). האין בעובדה זו כדי לעורר ספק בתבונת ההחלטה?"
- זאב שפיר, יו"ר הוועד הארצי להפסקת ההפלרה במים. מתוך ההקדמה לספר.
כריסטופר ברייסון הוא עיתונאי חוקר ומפיק טלוויזיה אמריקאי ידוע. ברייסון זכה לעיטורי הערכה ופרסים רבים על נקיטת עמדות אמיצות בעניינים ציבוריים חשובים ושנויים במחלוקת.