“ספרו המקסים של רומן רולן הוא שיר הלל לאנושיות ולהגות הומניסטית. הגיבור, קולא ברוניון, נגר אמן, אב ובעל, מספר לנו את הקורות אותו בחוש הומור מרגש וכובש. בין סיפוריו ועלילותיו מסתתרים רעיונות חינוכיים, פילוסופים ותאולוגים מרשימים יחד עם ביקורת על החברה האירופית.

קולא ברוניון יוצא נגד הכמרים שהורסים את הדת, נגד מלחמות הדת שבין הקתולים והפרוטסטנטים (המגולמים בשני בניו השנואים) ונגד המחסור בהנהגה פוליטית טובה ונכונה.

יחסו לנשים הוא שוביניסטי אך מחויך - את אשתו הוא משמיץ לאורך הספר כולו, אך כשהיא שוכבת על ערש דווי הוא מגלה את אהבתו אליה מחדש.

מעניינים במיוחד הם דבריו על חינוך. "הנני מה שעתיד להיות, ולא מה שהייתי ואינני עוד". כמו גם תפיסתו את יצירות האמנות האהובות שלו כילדיו הנצחיים והיחס שלו לשולייתו - כל אלו מציגים תפיסה חינוכית מרשימה ואנושית במיוחד.

לבסוף אני מבקש לציין את תרגומו של אברהם שלונסקי. לא קראתי את הספר בשפת המקור אך העברית השלונסקאית השזורה בו נקראת כאילו בה נכתב הספר לראשונה. מעניין ומרגש לראות כיצד עמודים שלמים כתובים בחריזה עדינה שהופכת את הקריאה בספר למעין חוויה ריתמית שמובילה את עצמה.”

“מקסים”