“"פרשת האהבים הקטסטרופלית המאופיינת באובססיה מינית מעוררת בי עניין מקצועי כבר הרבה שנים." המשפט הזה פותח את הספר, ומספר אותו בגוף ראשון פיטר קליב, שהוא פסיכיאטר בן כשישים, העובד שנים רבות בבית חולים פסיכיאטרי בו מאושפזים גם חולים שביצעו פשעים עקב מחלתם. אחד הפציינטים שלו הוא נשוא הסיפור הזה. האחרת היא סטלה רפאל, אשתו של סגן מנהל בית החולים החדש, יפה ומושכת, נשואה בנישואים חסרי עניין ומעוטי מין ואם לילד בן עשר. והסיפור הוא לכאורה על קשר מיני אובססיבי בין חולה הנפש המאושפז לאשתו של סגן מנהל בית החולים, שהמפגש הבלתי מתקבל על הדעת של שניהם מתניע מהלכים וגורם לטרגדיות ולהתמוטטות עולמם.

יש די הרבה ספרים המבוססים על מה שקורה בנפשם של מי שמוגדרים על ידנו "חולי נפש". חלק מהסיפורים מבוססים על הכרות ו/או טיפול בחולי נפש, וחלקם מבוססים דווקא על הפחד של "הנורמליים" מהחולים בנפשם. בספר הזה יש משתי הגישות. אדגר סטארק האמן הכריזמטי החולה והתנהגותו הפרנואידית הממוקדת בנושא אחד מתוארת באמינות. מצד שני האלימות והסכנה הגלומות בו שואבות ישירות מהפחד של "הנורמליים" מפני "חולי נפש". התאור של סטלה רפאל, מצליח להמחיש היטב התפוררות של אדם ומהלך של דיכאון עד אובדן. היא למעשה הדמות העיקרית בסיפור הזה. הדמות השלישית הנחבאת בין הצללים בסיפור היא דמותו של המספר שהוא נקודת החיבור בין שני הגיבורים, ובעל אג'נדה נסתרת המתבהרת רק לקראת הסוף.

הסיפור כתוב היטב. לקח לי זמן מה להתחבר אליו - נראה היה לי שהוא מאריך בפרטים לא חשובים. טעיתי. הוא הביא תאור מצויין של Folie à deux - המצב בו שני אנשים חולקים הזיות פסיכוטיות משותפות.
אם יצרתי את הרושם שהסיפור הזה מתאים רק לאנשי מקצוע מתחום הטיפול בנפש - אנא תקנו: חלקים ממנו מוכרים לכל אדם שהתאהב אי פעם, דהיינו לכ-ו-ל-ם. ומה שמעניין בסיפור הזה הוא שהוא מדגים איך אדם שלישי יכול להשתתף בדרך כלשהי בהתאהבות האובססיבית של השניים, ולהפוך את הסיפור ל Folie à trois...
מעטים הספרים המצליחים להביא את המסר המתומצת של הסיפור במשפט המסיים. המשפט המסיים בספר הזה - חמש מלים בסך הכל - מצליח לעשות את זה. וזה, יחד עם המחשבות שהוא עורר אצלי, שעסקו במה שלא מוגדר דווקא כ"מחלות נפש", הפכו אותו לייחודי מאד בעיני.”