“בכנות ובפשטות מתאר אדוארד לימונוב את את חייו מאז שברח מברה"מ בשנת 1974 והתיישב בניו-יורק.
הגיבור אדי בורח משנאת המשטר בברית המועצות ומגלה שגם בעולם המערבי הוא שונא את מה שהוא רואה, מרגיש וחווה.
אדיצ'קה כינוי חיבה לאדוארד נגרר לשולי החברה לביבים של ניו-יורק שם הוא מתחבר עם פושעים, מסוממים והומלסים. הוא מרגיש בנוח ליד עלובי החיים העניים ומזדהה איתם.
אדי גיבור הספר שוכב עם נשים וגם עם גברים בכל מקום אליו הוא הולך הוא מחפש אהבה. הוא מתחבר לאנשי השוליים, עובד בעבודות שונות ותמיד חסר לו כסף. לעיתים כאשר הוא חש חסר אונים מול העולם האכזר הוא שותה המון אלכוהול ומקלל את כולם.
אדי עוד ברוסיה היה נשוי לילנה אהובתו אך זו עזבה אותו. הכאב שלו על אובדן האהבה לאישה אותה אהב ללא תנאי בצורה אובססיבית ונואשת. כאב זה מוביל את אדי בכל אשר הוא נמצא ומשגע אותו מבפנים. הוא אוהב מאוד נשים מכל הגילים ומכל המדינות אך לעיתים הוא מעדיף את חברתם של גברים אתם הוא מקיים יחסי מין שגורמים לו הנאה רבה. בין לבין זיון או שתייה לשוכרה הוא מעשן מריחואנה, אוכל מה שיש ונהנה מהחיים.
לימונוב הוא מהגר רוסי שברח משנאת המשטר הסובייטי אך גם בארצות הברית הוא מרגיש כזר, בודד מתייסר באהבתו הנכזבת.
הספר יצא בהוצאת עם עובד. בספר יש 368 עמודים.
תרגם מרוסית: יוסף מוגינשטיין.
את הספר הזה קראתי במהלך שלושה ימים ואני חושב שהוא אוצר ספרותי מכיוון שהוא כתוב בכנות על ידי סופר בעל כישרון שלא עושה חשבון לאף אחד.
מומלץ מאוד לקרוא את הספר המעולה הזה.”

“אח, איזה ספר.. ספר נהדר לאנרכיסטים בוגרים, לא התפסן בשדה השיפון, או מילכוד 22, או איזה זבלון מקובל אחר... הלימונוב הזה מת לאחרונה, מעניין אם מקורונה.”