במאה השישית לספירה שלט באנגליה מלך אמיץ ועז נפש בשם ארתור. האגדה מספרת שכשהיה בן המלך תינוק מסר אותו אביו המלך למשפחה מפשוטי העם שתגדל אותו. לאחר מות המלך השתררה מבוכה גדולה בממלכה, כל אחד מן הלורדים חשב שהוא ראוי לשבת על כס המלוכה. באותו ערב הופיעה פתאום בחצר הכנסיה אבן גדולה ובמרכזה סדן ברזל ובו נעוצה חרב. על האבן היה חקוק באותיות זהב: ``האיש אשר יצליח לשלוף את החרב מן האבן ומן הסדן - הוא אשר נועד להיות מלך אנגליה``. איש לא הצליח לשלוף את החרב, חוץ מארתור הצעיר שהוכתר מיד למלך. כאשר עלה על כס המלוכה יסד ארתור מסדר אבירים בשם השולחן העגול. מיטב האבירים הלוחמים התקבצו סביבו: אריק, לונסלוט, טריסטן, גאובן, פרסיבל ואחרים. המלך ואבירי השולחן העגול השתתפו בקרבות רבים וחוללו מעשי גבורה נועזים. על כל העלילות האלה והחיפושים אחר הגביע הקדוש מסופר בספר זה.