“אזעקת צבע אדום שקטה. אני מכינה לי כוס תה ומתיישבת לשתות. מהמדף קורץ לי הספר "תה". מתאים. נראה קליל ונעים.
הפרק הראשון מספר על סוגי התה השונים ועל אופן הכנתם. אחר כך אנחנו נחשפים לאופן התפשטותו של התה בעולם, לשינויים ולתוספות בכל מקום חדש, ולתכונותיו הטובות והמרפאות של משקה העלים האמיתי.
לתיאורים של טקסי התה השונים יש מקום נכבד. אצלי (ואצל רובנו) כל מה שצריך כדי לשתות תה זה מים רותחים של קומקום חשמלי, תה, לרוב בשקית, קצת סוכר, וזהו. אבל לסינים, למשל, יש קנקן מיוחד להכנת תה שנקרא איקסינג. קנקן חרס ש"הומצא" במאה ה-14. והמהדרין ממשיכים לשתות תה שהוכן רק בקנקנים מסוג זה. אצל היפנים ידוע 'טקס התה' עם הכלים המיוחדים, ההכנות המפורטות, וכללים שלא השתנו אלפי שנים. ובקיצור, תה זה משקה מלכים ולא סתם מים וצבע.
הספר גם כולל בתוכו אנקדוטות וסיפורים על אנשים ותה, אבל איכשהו יוצאים לכותב סיפורים קצת יבשים. אני בכל אופן אפילו לא חייכתי, אבל אולי זה בגלל השריפה שהשתוללה לא רחוק.”