בקובץ זה מציעה הסופרת הבריטית אנג`לה קארטר גרסאות משלה לכמה מהדמויות האגדיות וסיפורי העם הידועים ביותר במסורת האירופית; כחול הזקן, היפה והחיה, החתול במגפיים, שלגייה, הערפדים לבית נוספראטו, זאבי האדם. בנוסחיהן המסורתיים, רוויות מעשיות אלו סטראוטיפים תרבותיים ותיקים, בראש וראשונה בכל הנוגע לנשים וגברים ויחסי הכוחות ביניהם. קארטר מסגננת את הסיפורים מחדש, מעניקה להם עוצמה חווייתית ולירית חדשה, לעתים משירה אותם למציאות מודרנית יותר (העשויה לכלול גם רכבות וטלפונים). תמיד היא מחוללת שינוי בסטראוטיפ המציב את האשה כמקום של חסר ופאסיביות - מושא למבט ולעסקאות חליפין של אחרים - מול הנוכחות הפאלית הפעילה והכוחנית של הגבר. אם המסורת נטתה לגלם את כוחו של הגבר בדמויות זאבים, אריות ושאר טורפים מאיימים, קארטר מציבה מולם נערות ונשים שניבים חדים, ציפורניים ומעט פרווה, גם אם היא רוחשת כינים, לא ממש מפחידים אותן. לנערות ולנשים של קארטר יש רצונות ותשוקות משלהן, אפילו - שומו שמיים - תאוות מיניות. ובניגוד לנתוני המסורת העממית, ברוב המקרים הן לא רק מצליחות לשרוד ולשמר את זהותן אלא גם מוצאות דרך לספק כמה ממאווייהן. אנג`לה קארטר (1992-1940) הספיקה בחייה הקצרים-מדי לפרסם שמונה רומנים ושלושה קבצי סיפורים שהציבו אותה בשורה הראשונה של הספרות האנגלית בזמנו. היא היתה גם מבקרת פמיניסטית חשובה, ובספרה The Sadiean Woman (``האשה הסאדית`, 1978), אמנם ביקרה את נטייתה של הפורנוגרפיה להשתמש בסטראוטיפים ולשכפלם, אך טענה ששלילה גורפת של ייצוגי המיניות בספרות ובאמנות, כמבטאים בהכרח את ביזוי דמות האשה על-ידי הגבר, רק מנציחה את הסטראוטיפ הנשי הסביל ומונעת מנשים לפעול לשינויו. חדר הדמים (פורסם בבריטניה ב1979-) היא יצירתה הראשונה המופיעה בעברית.