“לפעמים אני שואל את עצמי למה ישנם אנשים שלא אוהבים ספרי פנטסיה. הרי זוהי הבריחה המושלמת, ולמה, בעצם, אנחנו קוראים ספרים, אם לא בכדי להיבלע בתוך איזה עולם דמיוני, שיעטוף אותנו עם קסם וכישוף ויערות אפלים ומלחששים ובקתות נסתרות עם אח בוערת. קריאה בספר פנטסיה כמוה כנסיעה לחו"ל - לברוח לזמן מוגבל למקום שונה לחלוטין מזה שהכרת ושעוד תכיר.
הספר הנוכחי - "סיפורי ארץ הגוועת", שיש לי מסתבר את הכבוד להיות הראשון שיבקר, מגדיל לעשות ולוקח את הקורא לעולם הכי מוזר והכי לא מחובר למציאות האפורה שלנו. אם ספרות פנטסיה היא כמו נסיעה לחו"ל, אז הספר הזה הוא טיול של החברה הגיאוגרפית לתוך איזה שבט נידח שמעולם לא פגש בציביליזציה. ובאמת, הספר על כל שלל הדמויות הביזאריות שלו ורעיונותיו המטורפים הוא כל כך הזוי, עד שלרגע תחשבו שמשהו לא בסדר אצלכם שאתם לא מצליחים להכיל את כל המוזרות הזו.
הסופר, ג'ק ואנס, נותן כאן קרדיט עצום לאנושות. הוא מאמין שהמין האנושי ישרוד גם בעוד מיליוני שנים. הסיפור מתרחש על כדור הארץ שלנו, בעוד טווח זמן עצום ובלתי נתפס, כשהיקום כולו כבר עתיק עד מאוד, והשמש גוססת ועומדת להיכבות. בכדור הארץ, אורה של השמש נחלש והוא נעשה אדמדם וסגלגל, צבעי שקיעה. רק שהפעם זו שקיעה לנצח.
המין האנושי שחי בכדור הארץ של עוד טריליון שנים שונה באופן מהותי מזה שקיים כיום. המדע והטכנולוגיה כבר מיצו את עצמם ולמעשה אינם קיימים עוד, והכול הוחלף בכישוף. העולם משופע במכשפים, קוסמים וכו', כמו גם מפלצות, אנשים ננסים, פיות, מיני טרולים למיניהם וכו'. לא ברור האם כל היצורים הללו הם מוטציות כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית ניכרת - ניסויים מדעיים, שואה גרעינית? חלקם מתוארים בספר ככאלו שמקורם בכוכבי לכת אחרים שמתישהו לאורך ההיסטוריה הגיעו לבקר ונשארו.
גם הכישוף, דרך אגב, לא ברור מהיכן הגיע וכיצד התפתח, וישנה רמיזה שמקורו באמצעים טכנולוגיים סופר מתקדמים.
כך שמדובר בעצם בז'אנר שמשלב פנטסיה עם מדע בדיוני.
בעולם גוסס שכזה, ניכר כי אבד כבר המוסר והצדק. האנשים רובם אגואיסטים ודואגים לעצמם, ומנסים להשיג ולצבור כוח על חשבון אחרים, ולא משנה כיצד יעשו זאת.
"סיפורי ארץ הגוועת" נמתחים על פני שני ספרים, וכאן אתאר את הראשון שבהם. חלקו הראשון הוא סיפורים קצרים שאינם קשורים אחד בשני באופן מובהק, המתרחשים בעולם הגוסס הזה. הם נכתבו ע"י הסופר בשנות החמישים וכתובים בסגנון הפנטסיה של פעם - כתיבה מהירה, כשהסופר הנו כל יכול ואינו כפוף לחוקים הגיוניים כלשהם שהכתיב לעצמו. חלקו השני של הספר הנו פרוזה ארוכה אודות ברנש בשם קוג'ל, שהנו נוכל וגנב, אשר מכשף רב עוצמה מכריח אותו לצאת למשימה קשה ומסוכנת, ומחדיר לתוך גופו חייזר חביב המצויד בציפורניים וטפרים, שמכאיב לו כל אימת שהוא לא עוסק במטלתו.
הספר, כאמור, מוזר והזוי ביותר. העולם שג'ק ואנס טווה כאן אינו דומה לשום דבר שתפגשו אי פעם. זה כמו לקרוא ספר פנטסיה תחת השפעת סמים קשים (לא שניסיתי) והאווירה הנה פסיכודאלית ומהפנטת. חלק מהסיפורים, בעיקר זה של קוג'ל, מלאים בהומור גרוטסקי שמזכיר במידת מה את טרי פראצ'ט ועולם הדיסק.
ואם כבר מזכירים את טרי פראצ'ט - יש לציין (ואת זה אני יודע על סמך גיגול שמו של ג'ק ואנס) כי טרי פראצ'ט, כמו גם ניל גיימן ועוד רבים וטובים אחרים, הושפעו רבות מכתיבתו של ג'ק ואנס ולמעשה חלק מכתיבתם הנו ניסיון לחקות את כתיבתו.
מומלץ למי שמחפש אסקפיזם חזק ומהיר. לצרוך בכמויות קטנות.”