ספר זה מכנס מסות ומחקרים, המפלסים דון לתיאוריה מקורית של יצירת הספרות ושל משמעות בקונטקסט, שסיסמתם: המורכבות. התיאוריה הולכת הרחק מעבר לנאראטולוגיה ומפתחת כלים לדיון במכלול האספקטים הצורניים והתמטיים של יצירת הספרות. השם "פואטיקה קונסטרוקטיבית" משמעו שהיצירה אינה טקסט בלבד, בעל סטרוקטורות "קיימות", אלא גוף של לשון המזמין קונסטרוקטים מתחרים שהקוראים מקימים על בסיסו, כולל גשרים רבים המוקמים בין השדה הפנימי של היצירה לבין שדות חיצוניים לה - בהיסטוריה, בפסיכולוגיה, בעולם האידאות ובתולדות הספרות. הרשב כותב: "יצירת הספרות גדולה לאין ערוך גם מן המילה כסימן וגם מן המשפט הדקדוקי, הנחקרים בסמנטיקה. היא מסדר - גודל שונה לגמרי של מורכבות. היא משדדת את כל מערך המשמעויות והצורות. לכן דרושים להבנתה כלים חדשים לגמרי ומינוח חדש, שיהלמו את יחידותיה המורכבות, הבנויות מתבניות מורכבות גם הן, ואת הקונסטרוקטים של הקורא החיוניים להשלמתה."
