אסף רייק, צעיר ירושלמי, בן לאב עשיר ונודע מאמין ש"השיטה הבטוחה ביותר היא להיות אתה עצמך. עשה כעולה על רוחך ולעזאזל כל השאר". הוא מחפש תמיד: במכונית הטריומף הלבנה שלו אחרי נערות ברחובות ירושלים, אחרי מלים לומר בבית-הקברות להורים ששכלו בנם, אחרי דברי-אמת באסיפות פוליטיות, אחרי ה"מן-המוכן" בלימודיו באוניברסיטה. הוא שותה קוקה-קולה בגלונים ונוגס שוקולד בקילוגרמים, מעריץ את פרנק סינטרה, מושך בעט ובמכחול, שונא כיעור - "הדברים חייבים להיות יפים, זה מה שמשווה להם ערך" - הוא מין גמור, נוהג כמטורף, מתחכך עם אביו, נלחם באוייב ושונא מלחמות, סולד מפוליטיקה - "מדוע חייב אדם להיות בגיל-העמידה כדי שתהיה לו זכות דיבור בעניינים לאומיים ובמעשיה של ישראל?" - רוצה בהצלחה לשמה, הוא נושא , והוא נושא בתוכו את דמותה של הנערה הבלונדית הנכריה שפגש באקראי בעיר העתיקה. והוא מבקר קבוע של "הגיבורים המתים" בחלקה הצבאית, ומחכה בעצמו "להגריל חלקה". לפעמים הוא מרגיש כמו "עכבר מת", כי איננו רגיל לשמוח על שהוא "סתם מישהו". אינדיבידואליסט ללא תקנה, שמוכן היה לשתף בעולמו את רם בלבד ואחר-כך את ג'וי בלבד, שני האנשים המשמעותיים בחייו, שלא לעדי-עד. נוסחתו האנגלית של ספר זה עוררה סערת רוחות בארצות הברית עם הופעתה ואף זיכתה את המחבר בפרס "אבנס" לספרות בשנת 1971. בדרכו האישית מאד ובהומור מלבב, מפרק הרומן את הצעיר הישראלי בן הדור הצעיר לרגעים - רגעים בתוך הקיים המובן מאליו של ישראל היום. הרומן כולו מלא את נשימתו הצעירה והלכי הרוח שלה דור המורד, בבטוי כנה ואמיתי שלא יכול היה למצותו אלא נציגו. בשנת 1978 הוסרט בישראל סרט המבוסס על הספר שבו מופיע עמוס קולק גם בתפקיד השחקן הראשי.