“ספר של דודה שלי שלקחנו אי שם בתחילת האלפיים ועדיין לא החזרנו לה...
את אודטה והטיפים אני מכירה מאז ילדותי, למרות שלא הבנתי חלק גדול מהעצות.
אך אהבתי את הנוסטלגיה בלקרוא דברים מפעם בתור נערה, והטיפים ל"לא להשמין"...

למרות שהייתי מאוד רזה עד תת משקל - דווקא עזרו לי מאוד עם נושא אחר.
משום מה ה- OCD שהתמודדתי איתו בתיכון - לא הגיב לשום דבר חוץ מהעצות של אודטה לטיפול בהשמנה שמגיעה מהראש (מאמונות מגבילות)

כנראה שכתוצאה מחרם נהיו לי כל מיני מחשבות שגויות בקשר לגבולות שלי (גבולות שהיו נוחים לילדים אחרים)
ובתיכון גם לראשונה נהיו לי קשיים בלימודים, וגם פה כבר נהיה מאתגר ולא רק בתחום החברתי.

האמת הייתה שכן ידעתי את החומר - אבל הרגשתי צורך לבדוק שוב ושוב במבחן לדוג' אם עניתי על כל השאלות... או אפילו לפתור מחדש על דף נוסף.
מזל שבית הספר סיפק לי הרבה דפי בחינה...
אך לא הארכת זמן, אולי זה לטובה, כי נאלצתי למצוא דרך לפתור את חרדת המבחנים מסוג OCD.
וגם למצוא דרך לחזור ליהנות מספרים, שכל כך אהבתי וגם קראתי בזמני הפנוי או מתחת לשולחן כשהמורה לא שמה לב.

אני זוכרת ספר שכל כך אהבתי ועשיתי עליו עבודת קריאה - "מישהו לרוץ איתו"
אבל קראתי אותו בצורה האופיינית ל-OCD.
זה מתיש ומיותר, ולכן כנראה זה אחד הספרים שלא חזרתי לקרוא מאז עד עכשיו בעצם. לאחרונה נתתי לו עוד צ'אנס, בתקווה לחוויה מתקנת לאחר שגיליתי את השיטה שאודטה לא התכוונה לפתירת חרדות OCD...
(אגב היא מספרת שם גם על עוד טיפ שיצא במקרה ושלא התכוונה, כשקוראת החליטה שהיא המליצה על אמבט אקונומיקה לרגליים סדוקות וזה באמת עזר, ואז אודטה כתבה שזה דווקא משהו שהיא לא המליצה אבל אם זה עוזר - יופי.)

כי OCD ובעיקר בנעורים כשאתה עוד לא יודע להסביר את עצמך ולדרוש תנאים שיאזנו את ההפרעה זה ממש מייסר.
לקרוא ספר בצורה שכל שורה נקראת חמש פעמים.

באורח פלא הספר (עמוד טיפים שבכלל עוסק כאמור בהשמנה ולא קשור בכלל לאובססיביות וחרדות)
דיבר על "לתקן את השיבר הראשי", לפעמים אם פסיכולוג לא עוזר או לא זמין, מספיק להבין שיש שורש לבעיה.

הבנתי שה-OCD שלי נבע מחרדה חברתית, הבנתי שאם לילדים אחרים יש כל מיני קריזות שהם מתעקשים עליהם זה לא ענייני ואני לא אמורה להגביל את עצמי ולשתף פעולה אלא לדרוש מהם לחזור למקום שלהם.

ככה נגמלתי מתופעות שהיו לי כמו לשטוף ידיים יותר מדי או כאמור לא ליהנות מקריאה או להוריד לעצמי ציונים במבחנים.
בדיעבד הבנתי שככה חשבתי להילחם בבריונות, אבל זו הייתה דרך ממש שגויה להוריד מעצמי כדי לא לבלוט.”