רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר: "נעשיית חסיד, מפני שבימי ילדותי היה איש זקן שסיפר מעשיות נפלאות על צדיקים. הוא סיפר רק מה שידע, ואני שמעתי מה שהייתי צריך". הסיפרו החסידי הוא נשמת אפה של החסידות, באמצעותו לומדים את תורתה ומעלים את דיוקונותיהם של הצדיקים הגדולים. אלי ויזל שמע סיפורי חסידות מילדותו. סבו, החסיד, היה נוהג לומר "חסיד צריך לדעת להקשיב; להקשיב פירושו לקבל. יהודי שאינו יודע לקבל או מסרב לקבל, אינו יהודי". הספר בלהט הנשמה מביא את מה שקיבל. בחסידות הכל אפשרי, "הכל הופך אפשרי על ידי עצם וכחותו של מישהו היודע כיצד להקשיב, לאהוב, ולתת מעצמו". דמותם ותורתם של גדולי החסידות, מהמייסד הבעש"ט והבאים אחריו - וביניהם ר' נחמן מברסלב, ר' מנחם מנדל מקוצק, ר' לוי מברדיצ'ב, ר' אלימלך מליז'נסק ואחרים-עולים מהכתיבה המשלבת רגש, נשמה והבנה.