בספר זה נפרשת בפני הקורא יריעה רחבה של סיכום ארבעים שנות עשייה ויצירה של אחד ממנהיגי היהדות הדתית בזמננו בתחומים שונים ומגוונים, שאך מעטים מסוגו זכו לכך - כתר-תורה וכתר-כהונה. הרי לא רק כאיש פוליטי מתגלה כאן המחבר. אלא גם כתלמיד-חכם, אשר עם פרישתו ממעגל העסקנות התנועתית והמדינית שיקע עצמו באוהלה של תורה ועושה חיל בשדה המחקר התורני ובעיקר במה שקשור לאהבותיו הראשונות - חסידים וחסידות. בי"ד פרקי הספר ימצא הקורא תיאור מקיף ומרתק של קורות-חיים המלווה בתיעוד עשיר. כשאלה יחד ממחישים ביתר-שאת את רגישותו האופיינית של המחבר לענייני הציבור. לאופיים של הסובבים אותו ולעברה המפואר של יהדות פולין, ערש-מולדתו, שעברה-חלפה מן העולם ללא שוב. לראשונה נחשפים בספר זה קורותיה העלומים של העלייה מארצות-המצוקה בשנותיה הראשונות של המדינה, כשהמנצח על המלאכה הוא יצחק רפאל, אשר לא-אחת נאלץ לעמוד כמעט בודד במאבקו נגד המתנגדים-מבית - ואלה לא חסרו גם בקרב המוסדות האמונים על מיבצעי הצלת היהודים ממקומות- מושבותיהם והעלאתם ארצה במהירות המירבית - תוך התמודדות קשה עם התנאים האובייקטיביים העומדים למכשול בלאו-הכי. פרק בפני עצמו הוא מסכת התיאורים של האישים שבמחיצתם שהה המחבר. בארג מופלא של ראייה פסיכולוגית מעמיקה והבעה רגשית חודרת מיטיב הוא לצייר את הדיוקנאות הללו - מתחום התעשייה ומעולמה של תורה גם יחד - על מעלותיהם וחסרונם. "לא זכיתי באור מן ההפקר" הינו מסמך אותנטי על דרכה של התנועה הדתית הלאומית מימי "המזרחי" וה"פועל המזרחי" ולאחר-מכן המפד"ל, כשיצחק רפאל משמש בה ציר מרכזי במשך תקופה ארוכה ובתור שכזה אין הוא מסוגל להעלים עין מהמתרחש בה. בסופו של חשבון - אומר הוא - הרי זו תנועה גדולה במורד, הואיל והשתלטו עליה גורמים, המעוותים את דמותה המקורית כפי שעוצבה על-ידי מייסדיה הדגולים.