סיפורו האמיתי של העיתונאי הישראלי ירון סבוראי, שהצליח לחדור בעורמה לשורות הניאו-נאצים בגרמניה, במטרה לחשוף את פרצופם האמיתי ואת ממדי התופעה כולה.
בסוף שנת 1992, תוך סיכון חייו וחשש מתמיד שמא תיחשף זהותו, התחזה סבוראי - בנם של ניצולי שואה - לאוהד הימין הקיצוני, ורכש את אמונם של הניאו-נאצים. סבוראי יצר קשר עם אנשי "מכון שמעון ויזנטל", ששימשו לו מעין עורף, ויצא לגרמניה. כך החלה שורה של מפגשים מזעזעים בינו לבין גלוחי-הראש והמחתרת הניאו-נאצית, כאשר נשקו היחיד הוא מצלמה נסתרת ואמצעי ציתות סמויים.
סבוראי נפגש עם גלוחי-ראש צעירים ברוטליים ואף יצא איתם לפעולות, ביקר במחנות האימונים, חשף קשת של ניאו-נאצים מסורים המנצלים את כספם ואת קשריהם כדי להקים ארגונים פוליטיים, ונאצים ותיקים המייחלים לרייך הרביעי.
"מה שעשיתי", כותב ספוראי בסןף דבר למהדורה העברית, "עשיתי מתוך חוש עיתונאי, מתוך חובה ורצון להצליח לדפוק את הבני-זונות..."
"צלו של היטלר" הוא תיאור מזעזע של הסכנה המוחשית הגלומה בתנועה הניאו-נאצית בעולם בגלל ובגרמניה בפרט. סיפור המעשה מוגש על-ידי אדם אמיץ, אשר חדר אל לבה האפל ביותר של גרמניה, במטרה לחשוף אותו לעולם. הספר תורגם לשפות רבות, ובעקבותיו מצולם הסרט "המסתנן".