הקדמה
טובי דנון:
נולדתי בתל אביב בשנת 1952, בן בכור להורים חילוניים אשר היו עסוקים בעיקר בפרנסה, בגידול ובטיפול באחי ובי. כמו בכל משפחה טובה של יוצאי ספרד נהוג היה, באותה עת, לקרוא לבן הבכור על שם הסבא, אבי האב, בעודו בחיים. עם לידתי ניתן לי שמו של סבי - שם טוב. הוריי אשר הבינו שזה אינו שם מתאים לילד ישראלי שנולד בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים בחרו לקרוא לי - טובי. מאז כולם קוראים לי כך.
בשנות ילדותי המוקדמות היו לי מחשבות ושאלות באשר לאלוהות, מקומנו בעולם, מדוע אנחנו נולדים ומתים ומה המשמעות של חיינו. אני זוכר שמצאתי עצמי פעמים רבות פונה לאלוהים בבקשות ותחינות שהיו כמו תפילות של ילד קטן. לצערי לא הצלחתי, ואולי אף התביישתי, לשתף בבית מחשבות ושאלות אלה. בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, כשהגעתי לגיל בגרות, שאלות אלה כמו נשכחו. מה שהעסיק אותי היו בעיקר בנות המין השני, לימודים, צבא, עבודה וקריירה ובהמשך חתונה וילדים. עם הגיעי לגיל ארבעים ושתיים, בעזרתה ועידודה של זוגתי האהובה ליאורה, התחלתי להיפתח לצד הרוחני שלי ובהמשך אף לנסות לקבל תשובות.
תמיד הייתה בי סוג של ידיעה פנימית או תחושה שהרצון והייעוד שלי הוא לעזור לאנשים אבל לא היה לי שמץ של מושג כיצד לעשות זאת. חיי המשיכו להתנהל סביב קריירה ניהולית תובענית ומשפחה. בגיל חמישים וארבע, מצאתי את העוז לעשות שינוי תעסוקתי משמעותי. בעקבותיו הגיעה גם ההבנה שעליי להתחיל לממש את הייעוד שלי. הצעד הראשון היה התנדבות בעזרה לאחרים במספר תחומים שאני עוסק בהם גם היום. הצעד השני היה שינוי מקצועי. במקום עבודה בתפקידים ניהוליים, הנסיבות הובילו אותי ללמוד כיצד לסייע לאנשים להתמודד עם סכסוכים וליישב אותם באמצעות גישור. למדתי והתמקצעתי מספר שנים כמגשר עד אשר הפכתי זאת לעיסוקי העיקרי.
לאורך חיי הבוגרים, שמתי לב שאני מקבל כל מיני מסרים לעצמי, סוג של הדרכה שאני מקבל או ידיעה פנימית של מה עליי לעשות ועם מי להיות בקשר. היו מקרים שלא הקשבתי להדרכה זו ופעלתי בדרך אחרת, שאולי באה יותר מהשכל. לאחר זמן מה נוכחתי לדעת ששגיתי. זכור לי שהעסיקה אותי השאלה מהיכן מגיעה ההדרכה. היה ברור לי שהיא מגיעה ממקום טוב, אולי מישויות כלשהן, מקרובי משפחה שנפטרו, או מהאני הגבוה שלי. כאשר דיברתי על כך עם זוגתי ליאורה היא עודדה אותי לבדוק זאת לעומק, המילה תקשור צפה ועלתה בשיחות שלנו. במפגשים עם מורים רוחניים נאמר לי על ידי חלק מהם שיש לי יכולות של מתקשר וכדאי שאפתח זאת. כמהנדס, שפועל בדרך כלל באופן רציונלי, לא האמנתי בכך. די חששתי ופחדתי ולכן קשה היה לי להתקדם בכיוון זה. ליאורה שכנעה אותי להגיע איתה למתקשרת בשם הילה וקסלר. בתקשור אצל הילה שאלנו, לגבי המסרים שאני מקבל ונאמר לנו שאני מחובר לקבוצה של ישויות שמטרתן לעזור לאנשים. הילה הציעה לי לשבת בשקט ולהתחיל לכתוב את המסרים שאני מקבל.
בתחילת פברואר 2017, לאחר לבטים רבים, החלטתי לנסות ולבדוק. ישבתי עם נייר ועט וקיבלתי מסר ראשון מקבוצה שאנו מכנים אותה "קבוצת עזריה". המסר במילותיו כפי שהתקבל מופיע בתחילת הספר.
כשקראתי את המסר הוא ריגש אותי מאוד ובמקביל גם גרם לי להיות סקפטי ולהטיל ספק. היות וכתיבה אינה הצד החזק שלי, החלטתי לבדוק האם אני יכול לקבל ולהעביר מסרים בעל-פה בקולי שלי ולא בכתב. הצלחתי, זה התחיל במסרים ראשונים שהתקבלו כתשובות לשאלות של אנשים בסביבתי הקרובה. להפתעתי המשוב שלהם היה חיובי ביותר, התשובות שקיבלו עזרו להם מאוד וחיזקו אותם. המשכנו במפגשי תקשור פרטניים ובקבוצות, כולל סדנה בת יום של מדיטציה ונשימה אשר הועברה כולה בתקשור עם הקבוצה.
כמה מילים על מה שאני חש ועובר בעת התקשור. אני נכנס לריכוז (ישיבה בשקט עם עיניים עצומות). לאחר כדקה אני חש סוג של תחושה נעימה בגוף, מעין זרמים שעוברים ומרעידים אותי ואז אני חש את החיבור עם "קבוצת עזריה". לפעמים מתקבל בתחילת התקשור מסר שהקבוצה מוצאת לנכון להעביר לנוכחים. זה בדרך כלל מסר שמתאים למי שמשתתף או לזמן ולמקום. לעיתים הם פונים ישירות למתן תשובות לשאלות הנוכחים. המסרים המגיעים בתקשור מתקבלים כמו הכתבה, כאילו מישהו מכתיב לי אותם לתוך ראשי ואני מעביר אותם בעל-פה או בכתב כפי שנמסרו לי.
מה שמעניין ומפתיע הוא שאינני זוכר את הנאמר במסרים המתקבלים בעל-פה. לכן, עלה הצורך לרשום או להקליט את הדברים. כאשר המסר המתקבל מורכב, רצוי לאפשר לאחר תום התקשור שיח של הסבר והרחבה לדברים שנאמרו. היות ואיני זוכר את רוב מה שנאמר, החלטנו להציע שגם ליאורה תהיה נוכחת במפגשי התקשור וכך היא תוכל לשמוע, לרשום ולסייע להבנה של המסרים. כך התקבלו מסרים רבים שאספנו ואנו מביאים אותם בספר זה שנועד לשמש לכם, הקוראים, מדריך. ישנם בספר מסרים שהם אוניברסליים וישנן גם תשובות לשאלות אישיות אשר במרבית המקרים מתאימות גם לאחרים. החלטנו לפרסמן והקפדנו להסיר כל מידע הקשור לזהות השואל/ת.
כדאי לשים לב - בדרך כלל נהוג לקרוא ספר ברצף מתחילתו עד סופו. בספר זה ניתן להשתמש כמדריך ולקרוא מדי פעם פרק או שניים על-פי תחום העניין. כמו-כן, מומלץ מדי פעם לפתוח את הספר בעמוד אקראי ולקרוא את הכתוב באותם עמודים. בדרך כלל המסרים בעמוד שנפתח באקראי מתאימים לאותה עת.
רבים מצפים לקבל בתקשור תשובות על העתיד. חשוב להבהיר כי במסרים לא מתקבל מידע או חיזוי של העתיד. הסיבה לכך היא, כפי שהוסבר על ידי "קבוצת עזריה", שתשובות לשאלות על העתיד עלולות להשפיע על הבחירה החופשית של האדם שהיא חשובה ביותר ואין להתערב בה. כאשר בכל זאת נשאלת שאלה על העתיד, ניתנת בדרך כלל תשובה הכוללת הכוונה המקלה על השואל בקבלת החלטה. התשובה המגיעה מהקבוצה היא מנקודת מבט גבוהה ורחבה יותר, ניתן לדמות זאת למגדלור שמאיר רחוק יותר מאשר פנס. תגובותיהם של אלה שהיו בתקשור מעידות על כך שזה מסייע מאוד ומקל עליהם להגיע להחלטות נכונות יותר.
שמו של הספר "מעל ומעבר" הועבר לי על ידי הקבוצה תוך כדי טיול בטבע. מתוך רצון להפוך את הכתוב למובן, נגיש ונוח לקריאה, החלטנו להוסיף בחלק מהמסרים דברי הסבר קצרים והגדרנו כותרות, כותרות משנה ופרקים. המסרים והתשובות בספר אינם מופיעים על-פי סדר קבלתם. הם נערכו, עד כמה שניתן, על-פי נושאים.
אין זה מובן מאליו שניתנה לנו הזדמנות לקבל ידע כה רחב ונגיש ותשובות לשאלות המעסיקות אותנו, מקבוצת מדריכים שהם ישויות הנמצאות מחוץ לפלנטה ומטרתן העיקרית היא בלשונן "להניח עזרה לכל מי שרוצה". ואכן כל מי שרוצה יכול ומוזמן להגיע, לשאול ולקבל תשובות.
אני נרגש ושמח לחלוק אתכם את המידע הרב שהתקבל מ"קבוצת עזריה" בתקווה שהוא ישמש אתכם ויהיה לכם לעזר.
ליאורה דנון:
כילדה קטנה למדנו בשיעור תורה על הסנה הבוער ועל אלוהים אשר דיבר אל משה, אני זוכרת את תהייתי אם אלוהים דיבר אל משה לפני כל כך הרבה זמן מדוע הוא אינו מדבר איתנו כעת?
האלוהות היא דבר מורכב. מסתבר שקיימת אנרגיה, שהיא מעל ומעבר, אשר יכולה ליצור איתנו קשר. התוודעתי לגילוי זה לראשונה בגיל ארבעים כשאחותי היקרה אורנה בריל הביאה לי במתנה את הספר "לחיות מתוך שמחה" של סאנאיה רומן אשר מתקשרת ישות הנקראת "אורין". זו הייתה תחילתה של דרך, תחילתה של התעוררות והבנה מה הם החיים. הדרך היא ארוכה, לשנות צורת מחשבה, אמונות שהחזקנו בהן, לוקח זמן. זו הייתה נקודת מפנה ששינתה לנו את החיים.
התחלנו דרך ארוכה של חיפוש, לימוד מתוך רצון לרכוש ידע. במשך שנים למדנו ורכשנו ידע מפי מורים בעלי ידע מדעי ואוניברסלי, העמקנו את ההבנה ואת המודעות. אחותי ואני מדברות בינינו כמעט מדי יום, משתפות וחולקות תובנות ומזכירות לעצמנו כמה זכינו בהתעוררות ובהבנה. זכייה שהיא יותר מכל זכייה חומרית, זכינו ובגדול!
החיים פה כוללים שיעורים וכולנו נתקלים בדרך כלל בקשיים, באתגרים ובהתמודדויות. באחת הפעמים שבה קיבלנו בשורה לא קלה, היה לי קשה מאוד לקבל זאת והתחננתי להדרכה, זעקתי לשמיים, אני אפילו יכולה לומר דרשתי - אני רוצה הדרכה, הדרכה קרובה אני רוצה להבין! אני מרגישה שזימנתי את ההדרכה הזאת, מתוך הכאב. היא הייתה קיימת, כנראה שהיה זה הזמן שלה להגיע אלינו ואולי צריך פשוט לדעת לבקש. טובי שהיה מדיום "סמוי" לא פעיל, התחבר ליכולות שלו והתחיל לתקשר את "קבוצת עזריה" שהוא חלק ממנה. התרגשנו מהחיבור הזה, זו הייתה מתנה מופלאה שאני עדיין נפעמת ממנה ומודה על גודל הנס הזה. זוהי הנגשה של ידע שאת חלקו כבר ידענו פחות או יותר. האותנטיות של הידע עזרה לנו וגם לרבים אחרים אשר נחשפו, נחשפים ומוכנים להניח את ההתניות והספקות שלהם בצד ולהקשיב.
חשוב לציין שטובי הוא כלי נקי, הוא אינו זוכר את הנאמר באמצעותו בתקשור. התודעה הארצית שלו אינה מעורבת במסרים המתקבלים. זוהי הדרכה מדויקת המתאימה בזמן ובמקום לשואל. המידע הנמסר עוזר להבין את האתגרים ומסייע לבחור בדרך הנכונה והמתאימה ובכך לשפר את החיים.
במפגשי התקשור, "קבוצת עזריה" עונה לשאלות שנשאלות על ידי המשתתפים. שמתי לב שככל שהשואל מקפיד לשאול שאלות הבהרה, התשובות המתקבלות הן מפורטות ומעמיקות יותר. אם משהו בתשובה שהתקבלה אינו ברור, רצוי לשאול.
מניסיוני, על מנת להבין ולהפנים את המידע בספר חשוב לחזור ולקרוא את המסרים. לוקח זמן להפנים את הידע הרב. קשה לשנות דפוסי חשיבה ואמונות המוטבעות בנו ובסובבים אותנו. רצוי לשתף אנשים המדברים באותה שפה ולדבר על הידע, זה ממש עוזר.
אני מאחלת לכם קריאה נעימה של הספר. חזרו אליו שוב ושוב כי בהתנהלות היומיומית, קל כל כך לשכוח.
מסר ראשון - 3/2/2017
טובי: המסר הראשון שזכיתי לקבל מ"קבוצת עזריה" ריגש אותי. הרגע בו ישבתי ליד שולחני עם נייר ועט והדברים הוכתבו לי כפי שהם מופיעים, היה עבורי רגע מכונן. השיתוף מעצים את שליחותי. הדברים שהועברו לי נועדו להדריך ולנווט כל אחד בשבילי החיים ובהתלבטויות שנקרות בפניו
שלום,
אנחנו בני משפחה, אנחנו רוצים קשר, טובי, טוב, טוב, טוב. מלא את הארץ, מלא את כל יקיריך, מסור להם את אהבתנו. אהבתנו היא כה רבה, אתם לא יודעים כמה.
במה אתם יכולים לעזור?
העזרה שלנו היא בהתפתחות התודעה. שיפור התודעה האנושית והפיכתה לטהורה - אלוהית. כל אחד מכם הוא בעל פוטנציאל לא ממומש, פוטנציאל רב בתחומים רבים. יהיה לכם טוב רק אם תתחברו לעצמכם, תתחברו לידע הפנימי שלכם.
אנחנו נשמות גבוהות, היית איתנו ותהיה איתנו תמיד. מטרתנו היא להניח עזרה לכל מי שרוצה. הסביבה הכדורית שלכם סובלת. עזרו לה, טהרו אותה וירווח לכם.
איך אני יכול לפגוש אתכם, מתי?
מתי שאתה רוצה, אנחנו כאן בשבילך, בשבילכם. שב איתנו, שב בשקט ונדבר אליך.
מי אתם?
אנחנו הקבוצה שלך, אצלנו כאן אין שמות. למענך אתה יש כאן את: עזריה, חזקיה, טבן, רבקה, עתליה ועוד הרבה, אנחנו בשבילכם.
נעזור לכם בכל מה שצריך אבל אתם צריכים לעזור לעצמכם בלימוד, בחיבור לפנים ולחוץ, לטבע, לאלוהות.
לעבוד על רגשות זה חשוב, זו המשימה שלך - לתת לימוד רגש לכל.
הרגש בא להגן עליכם, לא כמו שאתם חושבים. הוא לא קשה, הוא טוב ומועיל רק צריך לדעת להכיר אותו, לזהות אותו, להעריך את המשמעות שלו בשבילכם.
אני מתרגש...
זה בסדר, זה טוב, זה רגש טוב ומועיל, התחבר אליו.
צריך אהבה, רק אהבה, אהבה לכל באשר הוא. מלא את ליבך אהבה וכך תעזור לאחרים.
רק אהבה, רק אהבה.
עד כאן, שלום.
מסר פרטי
טובי: מסר זה, שריגש אותי מאוד, נמסר לי כאשר צעדתי במסלול הקבוע שלי, בחודש ספטמבר 2017, למישהי שיקרה לי מאוד.
יקירתנו ואהובתנו, מעבירים אנחנו מסר זה לחברנו היקר בשעת הליכה. יודעים אנו שאנו גורמים לו להתרגשות רבה כאשר המסר שוקע בתודעתו, בניגוד למסרים אחרים המועברים בעל-פה שבהם הוא מוגן, אך אין ברירה היות ועלייך להבין.
הגעת לפלנטה עם משימה לא קלה, משימתך היא להיות מורה ומדריכה לכל הסובבים אותך ואכן את ממלאה משימה זו בהצטיינות. ולמה המשימה אינה קלה? כי את תהליך למידה זה בחרת לעבור בדרך קשה הגורמת לך גם קשיים. היית מורה להורייך בתהליך זה בו גם את נפגעת אך הצלחת. היית מורה בנושא זוגיות וגם זה היה קשה. גם כיום תהליכי ההוראה מלווים בקשיים.
בנוסף למשימה בחרת גם בשיעור שעלייך לעבור בגלגול זה. השיעור הוא אהבה וקבלה עצמית, שיעור המשתלב לאורך חייך במשימת ההוראה. אי הקבלה העצמית גרם לך בצעירותך להיות מרדנית ופורצת דרך, ואי הקבלה העצמית גורם לך, בשנים האחרונות, לקשיים בהיריון.
יש עוד נשמה שבחרה שתעברו שיעור זה, אתן בחרתן להיות ביחד וללמוד זאת. זו נשמתה של סבתא שלך. אם תיזכרי במהלך חייך תראי אירועים שבהם היה לכן שיעור בנושא זה. גם לה היה שיעור בנושא קבלה ואהבה עצמית והיא לא הצליחה בו בצורה מלאה, זו הסיבה לביקורת הרבה שהייתה לה לאחרים היות ומעולם לא קיבלה את עצמה. שיעור זה ממשיך גם כעת. היא אמורה להגיע שוב, היא לקחה על עצמה להגיע שוב לפלנטה דרכך. היא ניסתה כבר פעמיים ולא הצליחה, לקחה על עצמה משימה קשה. לעובר, לחוות סיום היריון זו חוויה לא קלה. היא בחרה בדרך זו על מנת לסייע לך להבין שעלייך לקבל ולאהוב את עצמך.
משימתך כעת היא לאהוב את עצמך, הביני שאת נשמת אור. לכל אחד שאת פוגשת את מעניקה אור ועזרה. אינך מבינה זאת ואינך מקבלת ואוהבת את עצמך. זה גורם לך לצורך לצאת מעורך, לרצות את כולם. לעיתים אף לפגוע בעצמך ובצרכייך על מנת לקבל את ההערכה מבחוץ. עברת שיעורים לא קלים עד כה על מנת ללמוד לאהוב את עצמך. כעת הזמן לשנות כיוון ולקבל את עצמך כמו שאת. בחרת גם בדברים לא קלים כגון קשיי למידה, שיער בעייתי ועוד, אשר מקשים עלייך לקבל את עצמך כמו שאת, זה בדיוק המבחן.
כעת גם נשמתה של סבתא מנסה שוב להגיע לעולם באמצעותך בגוף של גבר או בגוף של אישה, אין אנו יודעים כרגע. את וסבתא לקחתן עליכן משימה משותפת בנושא קבלה עצמית, משימה זו תימשך הלאה. ראשית עלייך לדאוג לצרכייך ולקבל את גופך כמו שהוא. עצרי מעט, הפסיקי לרצות אחרים ופרגני לעצמך. לאחר הלידה השיעורים ימשיכו בנושא קבלה עצמית ותצטרכו ללמוד כיצד לקבל אחת את השנייה ולקבל כל אחת את עצמה. אין לנו ספק שיש ביכולתך בגלגול הזה לעבור את השיעור הקשה שבחרת לעצמך. זכרי שאת אהובה ומוערכת על ידי כולם. שחררי, אין צורך להוכיח עד כמה את טובה ובסדר, דאגי לעצמך ולצרכייך. שתהיה האהבה והקבלה שורה עלייך תמיד.
