איך מציירים געגוע? איך נפרדים? איך מספרים על חתולה שכבר איננה, אבל לא באמת נעלמה? ואיך ממשיכים הלאה? בדצמבר 2024, במפתיע ובטרם עת, מתה החתולה מלרע. ביומן אישי מאויר ומהורהר, עצוב וגם מצחיק, מתארת אילנה זפרן – אימהּ המאמצת של מלרע – את האבל שלה ושל החתולה מלעיל, שנותרו מאחור. רע בלי מלרע מספר על לכתה של מלרע ועל ההתמודדות עם אובדן חתולי וגם אנושי, על רקע הימים הקשים שלאחר השבעה באוקטובר.
אילנה זפרן
קומיקסאית ומאיירת. יוצרת הטור פינת ליטוף במוסף הארץ. פרסמה את הספרים סיפור ורוד (מפה,2005), רישומון - האוסף (פרדס, 2014) פינת ליטוף 2,1 ו-3 (רפי וספגטי, 2015, 2017, 2020), נמוכונת (טל מאי, 2022) וגלויות לב (אסיה, 2024) וסיפורים קצרים בקומיקס באנתולוגיות בארץ ובחו״ל. זוכת פרס העיצוב של משרד התרבות והספורט לשנת 2024. חיה בתל אביב.