“וַיִּבְרָא אֱלֹהִּים אֶת הָאָדָם בְצַלְמוֹ בְצֶלֶם אֱלֹהִּים בָרָא אֹתוֹ” [בראשית א. כז]. בפירושו לתורה, מסביר רבה של דווינסק (הרב מאיר שמחה הכהן) שנפטר בשנת 1926, כי צלם האלוהים של כל אדם ואדם הינה זכות הבחירה שניתנה לו.
סיפור חייו של הילד יאנק, בתקופת השואה הוא בראש ובראשונה, סיפורם של אנשים, סיפור של אנשים שבבחירות שעשו היו בבחינת אדם, זהו סיפור על סבו של יאנק שבחכמתו ובחוש האחריות שלו, התווה את התכנית להצלת בני משפחתו, סיפור על אביו שבחכמתו ובתושייתו, ידע להוציא לפועל את התכנית להצלת בני המשפחה, סיפור על בני משפחת פאייק שסיכנו עצמם להצלת שכניהם היהודים, אך מעל הכול סיפור על קשר מופלא ובלתי צפוי שנרקם בין – הנער היהודי יאנק, ולאופולד וון קראוס, גרמני תושב פולין.
לא אמונתו, דתו או עמו הם אלו שמגדירים את האדם, אלא אך ורק הבחירות שעושה כל אחד ואחד בנסיבות חייו הם אלו שמגדירים אותו כאדם, ובחירות אלו של בני אדם הם הלקח המרכזי שיש ללמוד ממאורעות תקופה אפלה זו של מלחמת העולם השנייה.
נולד ברדום ב-13 לדצמבר 1930, יאנק ברקמן, עבר את מאורעות מלחמת העולם השנייה עם בני משפחתו בעיירה סוחדניוב במחוז קיילצה בפולין, בשנת 1946, לאחר הפוגרום בקיילצה המשפחה ברחה מפולין, יאנק עבר עם הוריו למחנה פליטים בגרמניה בחודש ספטמבר 1947, הם הגיעו לצרפת, בדצמבר 1972 יאנק אשתו אליס וילדיהם עלו לישראל בה השתקעו לצמיתות.