“הגניוס היהודי“ מבטא תופעה של מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה, באחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי, הרבה מעבר לחלקם מכלל הקבוצות האתניות. במפתיע, במחקר הפסיכולוגי של האינטליגנציה לא נמצאו ראיות למנת משכל ממוצעת גבוהה יותר, אצל יהודים.
הסתירה אינה לוגית אלא טרמינולוגית. הגניוס היהודי אינו מועבר מדור לדור באמצעות התורשה, במובן של חלבונים וגנים, אלא באמצעות המורשת: במיתוסים, בנורמות, בערכים ובאידאלים.
בסיפורי היהדות מועלות השערות מושכלות ביחס למקורה ולמהותה של רוח העם היהודי; זו אשר הביאה את הגניוס היהודי לשיאיו.
כל סיפור מאיר באופן מרתק פרק מסוים בהיסטוריה בת אלפי השנים של התרבות האנושית, ומקומה של רוח העם היהודי בתוכה.