“מצד אחד אני רוצה לתת לספר הזה ארבעה כוכבים כי הוא היה הרבה יותר מהנה מהספרים הקודמים, ומצד שני... זה מרגיש לא אפוי.
יש דברים שלא נסגרו בספר הזה, לא ברמה שמפריעה לי מדי בתור מישהי שלא עפה על הסדרה הזאת, אבל יש פה גם הרבה שמבלבל ומרגיש לא הגיוני.
כאילו שאם הייתי קצת יותר מרוכזת, ושקועה בסיפור, הייתי מזהה חורים בעלילה.

יש פה הרבה סמאט, ולמרות שהוא לא גרפי, יש טון מיני ברור שמלווה את כל הספר.
מציצות, זקפות, אורגיות, מחשבות על לעשות את מול אנשים אחרים... וזה הכול דווקא די סבבה, כי זה מוסיף לאמינות ולייחודיות של העולם הזה, שבו החטא הוא דבר רגיל.
היו דברים שהפתיעו אותי, בתור מישהי שרגילה לקרוא סצנות מיניות, אהבתי את זה שהעזות פה הצליחה להפתיע אותי, ואני לא מדברת על הסמאט עצמו.
הסמאט עצמו (סמאט = סצנות מין), הוא לא משהו ששווה לדבר עליו.
כאילו, אם הכותבת לא עושה מאמץ כדי להכניס אותי לתוך החוויה הזאת, אני לא מתכוונת לנסות, זה שהיא משתמשת בשפה עמומה כדי לתאר, בהחלט השאיר אותי מחוץ לעניין ברמה שאני אפילו לא לגמרי בטוחה מה קראתי.
וגם השפה שבה הדמויות מדברות, הן... כל כך קישטיות, כאילו סורי, אבל זה סמאט לנוער.

אולי זה כי לא התחברתי אל הדמויות או אל הסיפור ברמה חזקה, הרגעים הקיטשיים לא ריגשו אותי.
וזה אולי ספוילר אבל לא ממש - מבחינה מינית הרגע הכי טוב בספר היה כשמישהו קיבל זקפה מול קהל, ואז מישהו אחר שרק בהתפעלות.
זה הפתיע אותי, זה שיעשע אותי, מבחינת העלילה עצמה והמסתורין הכותבת לא הכי הצליחה לרגש אותי, אז לפחות שתשעשע אותי בקטע הזה.

אני חושבת שהסדרה הזאת טובה למי שאוהב פנטזיה, עדיין מסוגל לעכל ספרות נוער, ואין לו בעיה עם סמאט.
עכשיו כשאני חושבת על זה, זה שילוב בעייתי.
כי ברור לי שהנוער שלנו קורא (בעיקר קוראות) סמאט, ועדיין זה טריקי להמליץ על ספרי סמאט לנוער.

אבל כן אהבתי את התיאורים של החטאים פה.
העולם של החטא ואיך שהוא מתנהל, היה מעניין ומבדר מספיק, אבל אני מרגישה שהייתי באיזשהו פארק אפל, שהאטרקציות הכי שוות שבו נמנעו ממני.
במילים אחרות, לא הייתי מתנגדת להיכנס לעולם הזה ולטייל שם כקוראת, כמו... אם העולם הזה היה משחק מחשב, זה היה יכול להיות פאן.

קיצר.
מבחינת קצב, הוא היה הרבה יותר מהיר, קיבלנו הרבה תשובות, אבל אני לא חושבת שהספר הזה איכותי מספיק מבחינת איך שהוא סגר את שאר העלילות המשניות.
הוא פשוט הניח להן.
הסיפור נגמר בסוף הטוב האישי של הדמות הראשית שלנו, וכל השאר הבעיות והשאלות שיש לענות עליהן?
לסופרת לא היה מספיק אכפת מהם כדי לסגור אותם בספר הזה, וזה די מוזר, כי היו לה שלושה ספרים לספר את הסיפור הזה, ובכל זאת היא לא הצליחה לגרום לו להרגיש לגמרי לגמרי שלם.

לפחות לא לי.
אני יודעת שיש הרבה שאהבו ונתנו לסדרה הזאת חמישה כוכבים.
מכיוון שהסדרה הזאת בכללי עבורי, היא סדרה של שלושה כוכבים, לא משנה לי שנהניתי מהספר הזה יותר מהקודמים.
כי הוא עדיין לא מגיע מבחינת הסטנדרט האישי שלי, לספר של ארבעה כוכבים, מהסיבות שכבר ציינתי - יש פה דברים מבלבלים, אם אני אקרא את כל הספרים שוב אני חושבת שאני אמצא חורים בעלילה, או סתם דברים שאין להם הסבר.

שורה תחתונה, האחרון הוא הספר הכי מהנה, אבל לא בצורה שיכולה להקרין על כל הטרילוגיה ולהפוך אותה ל-"מאוד שווה את זה".
היא שווה את זה אם אתם אוהבים את הז'אנר, ואם אתם פחות או יותר קהל היעד המתאים.
אבל מסתבר שאני כבר לא הכי מתה על פנטזיה לנוער, במיוחד על דמות ראשית שהיא עצבנית וקשוחה, ויש לה הרבה שיח גאוותני בראש על כמה שהיא עוצמתית ושכולם צריכים לפחד ממנה.

כאילו...
סורי, אני כבר לא בגיל.”