“סיימתי שלושה ספרים החג, כי ככה יצא שהייתי קרובה לסוף של שלושה ספרים בו זמנית, וזה אחד מהם.
זה השלישי בטרילוגית "דרימלנד", של שלושה אחים עשירים שצריכים לעקוב אחרי הצוואה מגוחכת של סבא שלהם אחרת הם לא יקבלו את חלקם בירושה.
הראשון הוא על רואן האח הצעיר שצריך לנהל את דירמלנד לתקופה מסוימת (כמו דיסנילנד), השני הוא על דקלן האח הבכור שצריך להתחתן ולהביא יורש על מנת להיות המנכ"ל של הכול, והספר הזה הוא על קאל.
הספר הזה קצת שונה מהקודמים, כי קאל מאוד שונה מהאחים שלי, הוא לא גראמפי למשל, כמו רואן, והוא לא אחראי ודומיננטי כמו דקלן.
אני תמיד מרגישה קצת רע להגיד שאני מזדהה עם דמות גברית דפוקה, אבל קאל מתמודד עם התמכרות לאלכוהול כבר כמה שנים, וזה נושא מרכזי מאוד פה.
אני בטוחה שלא כל קורא היה מחבב קאל למרות שהוא פגום וחלש בצורה מסוימת, הסיבות שלו לשתות יכולות להראות מאוד מגוחכות, כי הוא בסך הכול מקבל סוג של משוב מהאחרים והוא לא חיובי.
מכירים את זה שאם תתמקדו בפגם אחד בפנים שלכם, זה ישנה את כל הדרך שאתם רואים את עצמכם?
אז ככה זה עם קאל, הוא לא רואה את הצדדים החיוביים שלו, והוא לא מתמודד טוב עם לחץ, והדברים שמלחיצים אותו קשורים בעיקר לבעיות שיש לו עם המשפחה שלו ועם עצמו.
כשהוא לחוץ הוא שותה, זה העניין.
וזה מאוד מאוד לא מושך, אבל אני מצאתי את זה מעורר אמפתיה.
זה פשוט מעגל שהוא איכשהו מצא את עצמו בתוכו, כמו שיש גברים שעדיין מוצאים את עצמם כועסים בצורה לא פרופורציונלית ואפשר לזהות שהם מגיבים ממקום מאוד פצוע ולא בוגר עדיין - אז ככה אני רואה אותו, הוא לא התבגר כמו שצריך באיך שהוא בחר להתמודד עם הבעיות שלו.
התחלתי לקרוא את הספר הזה בגלל שההקדשה שלו דיברה אליי במיוחד בתקופה הזאת, יש פה עניין של ערך עצמי ואיך שאנשים יכולים סוג של לנפנף אותך ולהתייחס אליך כמקרה אבוד כי הם לא רואים אותך מתפתח.
קאל אולי ממש עשיר, אבל מסתבר שזה לא קונה את הכבוד של אחרים, וכשיש לך אבא מחורבן שדואג להגיד לך שאתה חסר ערך בכל הזדמנות שיש לו, זה מאוד לא משנה.
יש לו קרן נאמנות, הוא לא צריך לעבוד, והוא סוג של מסתובב חסר תעסוקה בין הרגליים של האחים שלו, כשהם תוהים "מתי הוא יתחיל להיות מעורב יותר בחברה?"
זה ספר רומנטי ובכל זאת לא כתבתי מילה על הרומנטיקה, ואני מניחה שזה מעיד על הדברים שהכי נגעו לי אישית בספר הזה.
אז המשימה של קאל היא למכור את הבית קיץ של סבא שלו, וכתוב בצוואה שהוא צריך גם ללון שם בקיץ, אבל אז הוא מגלה שהאקסית שלו גרה שם, והיא טוענת שזה הבית שלה.
יש לה ילדה, וזה מתוק.
אני באופן אישי אוהבת ספרים עם ילדים.
מבחינת הסמאט (סצנות מין), זה מאוד בוטה.
כמעט ברמה שיכולה להיראות לא מתאימה לדמויות, אבל אני באופן אישי חושבת שזה די נורמלי, כשזה נוגע לסקס, איך שאנשים מדברים על סקס ועושים סקס לא צריך להיות ברור מאופי שלהם.
אבל הדברים שקאל אומר שערורייתיים, ברמה של "וואו. מאיפה זה בא?"
ואני אהבתי את זה, אני אוהבת הפתעות, ויש לציין שזה לא חלק כזה גדול מהסיפור, אין פה מלא סמאט או משהו, אבל הסמאט שיש קצת פורנו גרפי באווירה שלו.
אין לי משהו ספציפי שעולה לי לראש, אני האמת לא כל כך זוכרת, זה היה טוב ולא מפורט מדי לדעתי, אבל אולי לא מספיק אינטימי מבחינת התקרבות הדמויות.
לאנה, האקסית של קאל, היא אמא חד הורית חביבה.
אין לי ממש מה להגיד עליה מעבר.
אני לא זוכרת מעבר.
אני זוכרת שהיא ממש רוצה להגן על הילדה שלה מפני קאל, היא לא רוצה שהיא תיקשר אליו מדי ואז תיפגע ממנו, מה גם שהוא אלכוהוליסט והיא עצמה לא שותה אלכוהול בגללו.
אין לה סבלנות לשטויות האלה, היא ממש מבהירה שהוא לא יכול לשתות אם הוא רוצה להיות בחייה ושהוא צריך להיגמל, ובכללי יש הרבה מטען שם בגלל הדברים שהוא עשה בעבר ואיך שזה השפיע עליה.
אני לא יודעת, אני חושבת שסיפורי "הזדמנות שנייה" לא חביבים על כולם, אבל אני בינתיים עוד לא מבינה למה.
אז אני לא יכולה להגיד אם זה נעשה כאן טוב או לא, כי אני לא בטוחה איך זה נראה כשזה לא נעשה טוב.
קיצר, אני לא זוכרת אם בכיתי, יש מצב שכן.
הלב שלי ממש יצא אל קאל במקרים מסוימים, כשהוא הגיב בחרדה לאיך שאנשים דיברו אליו והתייחסו אליו.
זה לא משהו שמושך בגבר, אבל אני לא קוראת רומנים כדי שהדמויות הגבריות בספר ימלאו איזשהו צורך ויציגו איזשהו אידאל גברי.
יש לו לב טוב, הוא ממש חמוד עם הבת שלה, והוא אוהב לקנות לה מתנות ולהשתמש בהון שלו כדי להגשים לה את החלומות.
וזה יכול להיות דוחה, אבל אני די בסדר עם זה, הלוואי שכל הגברים היו דוחים ומנסים לפייס אותי עם מתנות ועם נתינת עזרה.
הרי זה העניין לדעתי שפשוט לקנות למישהי דברים לא מתקן דברים, אבל כשאתה קונה כדי לתקן, כדי לשפר את הסביבה שלה או את מצב הרוח שלה, זה פשוט יוצא מאוד מתחשב, בעיקר שאתה גם הטיפוס שרוצה לעזור פיזית לעשות דברים כמו לשטוף כלים ולהסיע את הילדה.
קיצר.
יהיה טוב לומר שמבחינת תיאום ציפיות, לא לצפות לרומנטיקה קלילה.
קצת שונה מהשניים הראשונים, אבל אני באופן אישי התחברתי.
לדעתי הוא לא נופל מהשניים הקודמים ברמת האיכות ומתעלה עליהם מבחינת העומק והמורכבות שהוא מציג.”
