עידוד כדרך להעצמת הביטחון העצמי


"העידוד כמוהו כהזנה,
חוסר עידוד - הרעבה,
ביקורת היא הרעלה"
רודולף דרייקורס


אחת השאלות הראשונות שהורים מעלים בהדרכות היא איך לגדל ילד עם ביטחון עצמי, ילד שבטוח ביכולות שלו, שמסוגל לעמוד על שלו, להתמודד עם לחץ חברתי ולהישאר נאמן לעצמו ולערכיו. אני מודה שזו שאלה שמעסיקה גם אותי כאימא. כמי שגדלה בבית ביקורתי מאוד והאמינה לא מעט שנים שהביקורת בונה, המשימה ההורית של להיות מעודדת אינה ברורה מאליה עבורי.


רודולף דרייקורס, ממשיכו של אלפרד אדלר, כותב בספרו "ילדים האתגר" כי עידוד הוא ההתנהגות החשובה ביותר בגידול ילדים. לדבריו, אחת הסיבות להתנהגויות מפריעות אצל ילדים היא חוסר עידוד. דרייקורס מדגיש כי כמו שהשתיל זקוק למים כך הילד זקוק לעידוד על מנת לגדול, להתפתח ולהגיע לתחושת שייכות. לכן פרק ארגז הכלים נפתח בעידוד ובדרכים שלנו להיות הורים מעודדים.
בספרה "לגעת בחיים" מסבירה תלמה בר־אב שעידוד הוא כל מה שמעלה את ערך האדם בעיני עצמו. הוא מאפשר לילד להרגיש שהוא טוב כפי שהוא, כך שיוכל להתמודד בהצלחה עם משימות החיים, כמו גם עם כישלונות. כהורים, יש לנו השפעה גדולה על הדרך שבה הילד יתייחס לעצמו ועל האמונה שלו בעצמו ביכולותיו. העידוד אולי אינו פותר את הבעיות - אך מפיח בנו אומץ להתמודד עם אתגרי החיים ומאפשר לנו להרגיש שתמיד יהיה שם מישהו בשבילנו.


רגע של מודּעותּ
עִצמו עיניים והִזכרו בדבר אחד שאתם עושים טוב. זה לא חייב להיות משהו גדול, אלא משהו שאתם יודעים שאתם מוצלחים בו.
רִשמו אותו לעצמכם והיזכרו איך עשיתם את אותו דבר בתחילת הדרך.
איך הפכתם להיות טובים במה שאתם עושים?
האם היה מישהו שעודד אתכם? מה הוא אמר לכם?
נסו להיזכר במשפט אחד שנתן לכם מוטיבציה, מה הוא היה?
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________


מחזקים אותנו, מחזקים אותם


בספרו "אושר אמיתי" מדבר ד"ר מרטין סליגמן על 24 חוזקות חוֹתָם שמאגדות בתוכן את כל החוזקות. תפיסת החוזקות עוסקת בכך שהתפקיד של כל אחד מאיתנו הוא לראות את החוזקות שבו, את מה שהוא כבר עושה טוב, ואת זה לטפח, במקום לעסוק בחולשות שלנו.
דיוויד בקהאם, כדורגלן עבר מפורסם שהרוויח מיליוני פאונדים, לא הצטיין בכל מה שנדרש משחקן כדורגל. למעשה, ברבות מהיכולות שנדרשות משחקן כדורגל הוא היה ממש לא טוב. למשל, הוא לא ידע לנגוח בכדור, התקשה לבעוט ברגל שמאל ולא הבקיע הרבה שערים. הוא אפילו היה איטי מרוב שחקני התקיפה. עם זאת הוא ידע להתמקד בטכניקה, הוא ידע לעמוד במקום הנכון, והכי חשוב -הייתה לו בעיטה מצוינת. הוא היה אחד המומחים הטובים בבעיטה חופשית, וזה מה שהוא תִרגל שעות על גבי שעות.
הבעיטה הזו היא הבעיטה שמיליוני ילדים בעולם מנסים לחקות, ושעשתה אותו לשחקן כדורגל שהרוויח מיליונים.למה בחרתי לספר לכם על בקהאם? מכיוון שגם לנו כהורים יש לנו חוזקות, דברים שאנחנו עושים טוב במיוחד. הבעיה היא שכולנו רגילים להסתכל על הדברים שאנחנו טובים בהם פחות. אם כך, כעת נהפוך את נקודת המבט ונתחיל להתמקד בחוזקות שלנו. כי כאשר נדע מה אנחנו עושים טוב, לא רק שנרגיש טוב יותר עם עצמנו, אלא שיהיה לנו קל יותר לראות את הטוב אצל הילדים שלנו.


מתאמנים על ההורות שלנו
קראו בעיון את רשימת החוזקות המצורפת (חוזקות החותם על פי ספרו של סליגמן "אושר אמיתי"). רִשמו חמש חוזקות שלכם בהורות, וליד כל חוזקה כתבו איך היא באה לידי ביטוי בהורות שלכם.


החוזקות שלי
1. רשמו את החוזקה ואיך היא באה לידי ביטוי בהורות שלכם
____________________________________________________________
2. רשמו את החוזקה ואיך היא באה לידי ביטוי בהורות שלכם
____________________________________________________________
3. רשמו את החוזקה ואיך היא באה לידי ביטוי בהורות שלכם
____________________________________________________________
4. רשמו את החוזקה ואיך היא באה לידי ביטוי בהורות שלכם
____________________________________________________________
5. רשמו את החוזקה ואיך היא באה לידי ביטוי בהורות שלכם
____________________________________________________________


מתחברים לחוזקות בהורות


1. סרקו את הברקוד.


2. האזינו לדמיון המודרך - מומלץ לעשות זאת בחדר שקט ללא הפרעות.


רוצים לעודד? איך עושים את זה?
להתמקד בפרטים: במקום להשתמש במחמאות כלליות ובכותרות כמו "איזה ציור יפה", "אתה טוב במתמטיקה" ועוד, חשוב להסביר לילד מה הוא בדיוק עשה שהוא זוכה למילה הטובה, למשל: "ראיתי שלא היה לך פשוט, ובכל זאת התאמצת והצלחת לפתור היטב את התרגיל".
להיות אמינים: לעודד את הילד על דברים אמיתיים. ילדים מבחינים בזיוף ובמחמאות מוגזמות, ולכן חשוב לשים לב שאנחנו מעודדים אותו על דברים שהוא באמת עשה, ולא מגזימים. לדוגמה, אם הילד לא הצליח להבקיע אף שער במשחק הכדורגל, לא נעביר ביקורת כמובן, אבל גם לא נגזים בנוסח "אתה אלוף בכדורגל!". נתמקד בחוזקות שלו במשחק, למשל: "ראיתי שהצלחת למסור לדני שלוש פעמים", או "בלמת יפה את רמי".
להדגיש כל התקדמות: לעיתים קרובות אנחנו רוצים לראות שינוי מהיר בהתנהלות של הילד, אבל דווקא כאן חשוב מאוד לגלות סבלנות כדי שההתקדמות תימשך. למשל, אם שוחחנו עם הילד על כך שאנחנו מצפים ממנו להתלבש לבד בבוקר, ולמחרת הוא לבש לבד מכנסיים )אפילו אם לקח לו הרבה זמן ( ועדיין לא לבש חולצה, נוכל להגיד לו "כל הכבוד שלבשת לבד מכנסיים, בוא נראה איך אתה לובש חולצה!", במקום להאיץ בו "נו, אתה עוד לא לבוש?".
להתייחס למובן מאליו: הילדים שלנו עושים הרבה מאוד דברים כמו שמצופה מהם קמים בבוקר ומתארגנים, חוגרים חגורת בטיחות במכונית, מפנים את הצלחת מהשולחן לכיור, ועוד. חשוב להתייחס גם להתנהגויות אלה, שכבר הפכו לחלק מההתנהלות היומיומית. לשקף לילד איך הוא מסייע לנו תרומה ומועילות, זוכרים? ולא לקחת זאת כמובן מאליו.
להמתין לפני תגובה: קשה לנו לראות את הילדים שלנו טועים, שופכים, מפילים ומבלגנים. כשזה קורה, אנחנו מגיבים בתסכול או בכעס באמירות כמו "שוב שפכת את המים?", "אתה תמיד עושה בלגן!" ועוד. ההערות האלה מנמיכות את הילד ובמקרים רבים מובילות אותו להימנע מלעשות, כדי לא לטעות. לפני שמתבטאים כך – עצרו ואפשרו לילד לתקן את הטעות, בעצמו או בעזרתכם ,"אתה צריך עזרה? בוא ננגב יחד מה שנשפך", עם הרבה אמפתיה.
להימנע מביקורת: לפעמים הילד שלנו מפשל, טועה, עושה אחרת ממה שייעצנו לו ומשלם מחיר. אלה המקומות שהוא זקוק במיוחד לעידוד ולתמיכה, ולכך שנהיה שם בשבילו, בחיבוק ובנוכחות. הימנעו ממשפטים כמו "אמרתי לך", "אם רק היית מקשיב לי זה לא היה קורה" ודומיהם. בזמן רגוע אפשר לדבר ולחשוב יחד איך
למנוע ממה שקרה לחזור על עצמו.. חשוב להימנע מלשים תוויות על הילד, ולזכור שאין ילד שהוא רק עקשן, לא אחראי, לא מקשיב וכן הלאה. זו אולי התנהגות נקודתית שאפשר לשפר, וחשוב לשים את הפוקוס על ההתנהגויות שאנחנו רוצים להעצים. חשוב לזכור שהדברים שאנחנו אומרים על הילדים שלנו, התוויות שאנחנו מדביקים עליהם, הופכות פעמים רבות לנבואה שמגשימה את עצמה.
לאפשר לילד לקבל החלטות: ילדים אוהבים לקבל החלטות. זה נותן להם תחושת שליטה על חייהם והרגשה שהם גדולים ועצמאים. העניין הוא שלפעמים ההחלטות שלהם אינן מוצאות חן בעינינו, ואז אנחנו מתחילים לשכנע אותם לשנות את דעתם. אם זה קורה פעמים רבות, התוצאה היא ילד שלא יסמוך על עצמו בקבלת החלטות, לא יאמין שהוא יודע להחליט לבד ועלול לעשות מה שאחרים אומרים לו. עודדו את הילדים לבחור ולהחליט בעצמם.


סיפור מהקליניקה
היא הגיעה אליי להדרכת הורים, כבר לפגישה שלישית, ושיתפה אותי שבתה אינה מצליחה להגיד "לא" לחברות. לא משנה מה הילדה החליטה – החברות שלה מצליחות לשנות את דעתה. כמו שאתם יכולים להבין, האימא מתוסכלת מאוד מכך שהילדה "נגררת", כדבריה, אחרי החברות וחוששת מההתנהלות שלה כשתגדל אם תמשיך כך.
"ואיפה את מאפשרת לה להחליט בבית?" שאלתי את האם.
"בבית בדרך כלל אני מחליטה בשבילה", ענתה האם בכנות.
"ואם למשל אתן הולכות לקנות לה נעליים, והיא בוחרת דגם שאת פחות אוהבת, תאפשרי לה לקנות?"
"אם היא ממש תתעקש אז כן, אבל בדרך כלל אני מצליחה לשכנע אותה לקנות את מה שאני רוצה", אמרה האם בחיוך מרוצה.
"אני מבינה אותך לגמרי", עניתי. "נוח לנו מאוד שהילדים עושים מה שאנחנו רוצים. ועם זאת, הבית הוא המקום להתאמן על מיומנויות חיים, להתנסות גם בקבלת החלטות ולעמוד על שלך. כשאת מצליחה לעמוד על שלך בבית, את בונה ביטחון עצמי לעשות זאת גם מול האחרים בחוץ".
וזה אחד הדברים החשובים בלחזק את הביטחון העצמי של הילד שלנו: לאפשר לו להחליט, וללמד אותו שזה בסדר לעמוד על שלו – כן, גם מולנו ההורים, ובהמשך גם מול החברים.


מתאמנים על ההורות שלנו
תרגיל ראשון: מכתב למחותנים לעתיד
שבו יחד שני ההורים וכִּתבו מכתב להורים של בן הזוג העתידי של הילד שלכם בעוד אי אילו שנים. המטרה שלכם במכתב היא לגרום למחותנים העתידיים שלכם לרצות מאוד שהילד שלכם יהפוך לחלק מהמשפחה שלהם.
במכתב כתבו את כל הדברים הטובים שיש בילד שלכם, גם כאלה שמובנים מאליהם, וגם התנהגויות או תכונות שאולי לפעמים מוציאות אתכם מהדעת, אבל אתם יודעים שיש להן גם יתרונות בחיים.