"כבר מההתחלה אייל כבש את התעניינותי, דווקא משום ששידר הסתגרות. אולי זה משהו בי, אבל אני נמשך לאתגרים של פתיחת מנעולים כבדים בלבבות של אנשים מולי. די מהר קלטתי שאייל אינו אדם סגור, אלא הוא סגור רק מולי. חשתי שהוא מתעלם ממני בכוונה. זה כמו לשלוח למישהו הודעה בווטסאפ, ולראות כל הזמן רק 'וי' אפור אחד..."
(מתוך הסיפור 'עיניים בעיניים')
אייל, שמפנה את הגב בכוונה; רומי, שמתמרדת מול אביה; ניר, שמכור לעדכוני החדשות; עומר, שהורס שיעורים באופן סדרתי; ושיר, שאבא שלה נערץ אבל היא לא מוצאת את עצמה – אלה הם חלק קטן מהדמויות הכובשות שאנו פוגשים בין דפי הספר, כל דמות ועולמה.
אסף אולשיצקי פורש לפנינו סיפורים אמיתיים מחייו כאיש חינוך. הסיפורים מציגים בצורה מרתקת גישה שמאמינה במפגש בלתי אמצעי עם האדם שמעבר לתלמיד, גישה שכולה אנושיות ואהבת אדם, שמבקשת להביט אל מעבר להתנהגויות החיצוניות ולראות בתלמידים בני אדם מלאי טוב, שמחפשים מרחב כדי לבטא אותו. מתוך הסיפורים נוצר פסיפס כן של מחנך שחותר למפגש אמיתי ועמוק עם תלמידיו. וגם אם לא תמיד מצליח לו, הוא ממשיך לחתור.
'… אסף אולשיצקי מצייר לנו ציור. ציור של דו שיח, ציור של דור, ציור של ענווה, של הקשבה, של עצות הבאות מעץ החיים. עלינו להביט בציור המופלא הזה, ופשוט להשתומם מהאיכות של הדור, דור הגאולה...' (מיכאל אבולעפיה, פסיכיאטר ילדים ונוער, ראש 'מכון אבולעפיה')
'...שלב אחר שלב אסף פורש סיפורי חיים שכל הורה, כל מחנך, כל מדריך, ימצא את עצמו בתוכם. כל כך הרבה רעיונות שאבתי מהקריאה… ספר נפלא ומעורר השראה, עונג גדול לקרוא בו'. (אורי אגוז, מחזאית)
אסף אולשיצקי הוא איש חינוך, שחקן, מרצה ומאמן NLP למבוגרים ולנוער. זהו ספרו הראשון.