העלים נושרים הֶעָלִים נוֹשְׁרִים...
גַּם אֶצְלְכֶם יֵשׁ עוֹנוֹת?
הֵם יָפִים יוֹתֵר בִּנְשִׁירָתָם
מֵאֲשֶׁר עַל הָעֵץ.
הֵם מוּאָרִים
כְּשֶׁהַמָּוֶת נִדְלָק בָּהֶם
כְּלַהֶבֶת הַנֵּרוֹת
בַּכְּנֵסִיָּה. הֶעָלִים נוֹשְׁרִים
בְּהַדְלִיקָם אֶת הַיְקוּם
בְּהִלָּתָם הַצּוֹרֶבֶת וּמַחֲרִיבָה
עוֹלָמוֹת מַקְבִּילִים.
גַּם אֶצְלְכֶם יֵשׁ עוֹנוֹת
שֶׁבָּהֶן הַיֹּפִי הוּא פּוֹגְרוֹם אנה בלנדיאנה היא מן החשובות והנערצות במשוררי רומניה. אישיותה ושירתה עוצבו תחת צלו המאיים והמדכא של המשטר הרודני ויצירתה היא מן המשובחות בשירות המחאה שנוצרו במזרח אירופה. שיריה תורגמו לשפות רבות וזיכו אותה בפרסים בינלאומיים.
*
כשהמוות נדלק בעלים הוא מבחר משני ספרי שיריה האחרונים עד כה של המשוררת — אורלוגין ללא שעות (2016), וריאציות על נושא נתון (2018), שמוקדש לבן זוגה רוֹמוּלוּס רוּסַאן, שהלך לעולמו בשנת 2016.
המבחר כולל אלגיות לאהוב שנותר חי בעולמה של המשוררת ברוחו, במחשבותיו ובדיבורו. השירים משרטטים בעמקות ובחוכמה את משמעות היעדרו תוך דיון פיוטי-הגותי על החלוף, על היופי שמתבלה ועל פשר הקיום. בכל אלה מוצאת בלנדיאנה מקדש-מעט של נחמה, מעין ריפוי של פצע הפרידה, אך לא פחות מכך הנצחה של אהבת אמת שנמשכה חיים שלמים.