“הספר הזה הוא מעין אוטוביוגרפיה של דן תורן וכלכך מרגש אותי סוף כל סוף להחזיק אותו. בהרבה חנויות ספרים שאלתי על הספר עד שהתחלתי להרגיש שאני סוג של מקדם מכירות שלו והאמת שלא כלכך איכפת לי לקדם אותו, כי אני כלכך אוהב אותו (את הספר ושלא יהיה לכם כל צל של ספק גם את דן בעצמו).

בהתחלה אמרו שדן מוכר אותו באופן אישי דרך האתר שלו, ואני לא ידעתי איך אני אשיג את הספר, כי האמת היא כמה שאני אוהב אמנים (אני לא יודע איך לא נהייתי בחיים האלה שלי אמרגן) אבל אני לא טיפוס כלכך של הופעות. זו הסיבה שכתבתי את הספר שלי "בסוף ראיתי את פורטיס". את דן תורן יצא לי כבר לפגוש בעבר, כשלמדתי במכללת הסאונד של בי.פי.אם בתל-אביב וכבר אז אמרתי לו כמה שאני מרגיש קרוב אליו. באמת, דן תורן הוא בין האמנים שאני מלווה כברת דרך ארוכה ואני מוכן לעמוד במבחן בכל מיני שאלות עליו.

רכשתי את הספר בכדי להשלים את מה שאני אולי לא יודע עליו ובכנות זה לא שפה ושם לא חסר לי מידע אבל בכל מקרה כייף הערך המוסף הזה שדן העלה את הדברים על הכתב. בכתיבת הספר דן חזר לכמה מנקודות חייו ואני הרגשתי שאני חוזר איתו לשם. מהסלואו הראשון שרקדתי עם מישהי פעם בתקופה שלמדתי בחטיבת הביניים עם השירים שכתב לאלבום הראשון של שרון ליפשיץ ועד להופעה שלו עם הזבובים עליהם כתבתי שהם "זבובים מחרישי אוזניים" (מאותה הופעה בה יצאתי חירש לכמה שעות אבל כמובן שאחרי הכל קיבלתי את זה באהבה).

דן הוא בין האמנים שכייף לפרגן להם, כי חשים שהוא עושה את הדברים באהבה אמיתית והוא עושה את זה גם בכדי שלנו יהיה כייף. לבסוף העלתי את הספר הזה שלו למאגר באתר "סימניה", אני הראשון שכתב עליו וכולי תקווה שגם אתם תשמחו להשיג אותו, לקרוא בו ולפרגן לו בדברים משלכם.”