אבל בדרך ראתה אותי השכנה, אמא של רפי שהיה אתי בחוג קרמיקה, בקושי הצליחה לומר שלום וכבר דמעות בעיניה מה כבר יכולתי לעשות? להתנצל שהוא מת ואני חי? שירים אותנטיים וכנים אלה משקפים אורח חיים ואורח מחשבה האופייניים לציבור שלם של צעירים שגדלים בערי גוש דן, והמנסים לחיות חיים שקצבם טבעי ומתון, נוגעים - לא - נוגעים ב"מרוץ החיים", שותפים - לא - שותפים לעולם הרוחש סביבם. מבחינה זאת "בצל מהלך" הוא גם מסמך חברתי מרתק.