בשנת 1968 זכה קוובטה יסונרי בפרס נובל לספרות. במעמד קבלת הפרס הוא נשא נאום שהותיר רושם עז על שומעיו – מבוא נהיר ומעמיק לתרבות יפן העתיקה ולתפיסת היופי הייחודית לה.
הרצאתו הידועה שוזרת יחד את יופיה וצלילותה של שירת יפן המסורתית, את עדינותן של אומנות סידור הפרחים ושל הקדרות העתיקה, ואת חוכמתם מאירת העיניים של מורי הזֶן.
חוט של עצב משוך על דבריו היפים של קוובטה, ונשמעת מהם כמיהתו לעברה הנעלם של ארצו. גדול סופרי יפן מבקש מקוראיו לזכור את שאבד.
הספר כולל אחרית דבר מאירת עיניים מאת המתרגם ד"ר איתן בולוקן.
קוובטה יסונרי (1899–1972) – יליד אוסקה. נוסף לפרס נובל לספרות (1968), זכה בפרסים רבים על יצירותיו, ובהם מדליית "מסדר התרבות היפני", שהעניק לו קיסר יפן בשנת 1961. בין יצירותיו הרבות: ארץ השלגים (1935–1937), האגם (1954), בית היפהפיות הנמות (1961), יופי וצער (1964).
ד"ר איתן בולוקן מתרגם שירה והגות מיפנית. כתב דוקטורט על מורה הזן היפני איהי דוגן (המאה ה-13) באוניברסיטת תל-אביב, וכיום מלמד בה בחוג למזרח אסיה. בין תרגומיו: "הבוקר בא תמיד" מאת שיבטה טויו (לוקוס 2017), "בתוך השלג הדק" (קשב לשירה), בידיים ריקות שבתי הביתה (עם דרור בורשטיין, הליקון/אפיק).