ראשון 23/04/2023
לקחתי מהספרייה שלושה ספרים מרשימת ה"רוצה לקרוא" שלי בסימניה. אני לא יודעת למה עשיתי את זה, זאת רשימה שפתחתי מזמן ואני בקושי מסתכלת עליה. אין לי הרבה זמן קריאה, אתם מבינים. אני אמא לחמישה ועובדת במשרה מלאה. 
בדרך כלל, אני שואלת בספרייה ספרי נוער שגם הילדים שלי קוראים או ספרים קלילים מעמדת הספרים החדשים. בספרים חדשים יש משהו נוצץ, מפתה, שאין בספרים ישנים, ובכל מקרה אין לי מספיק זמ

טוב היתה עושה ההוצאה לאור אם היתה משנה את נוסח הכיתוב בגב הספר. מישהו קצת פיספס שם-וחבל.
סוף סוף ספר הודי קצת אחר, פחות נשען על מסורת ארוכת שנים, יותר עכשווי, אולי קצת פוזל לעולם המערבי, לא דמות נשית חסרת חוט שדרה העוסקת במטבחה כל היום בהכנת ארוחות מסורתיות למשפחתה.

רנוקה שארמה מזגזגת בין שני העולמות, המסורתי והמודרני, מנסה לדלות את הטוב משני העולמות, אך מגלה שאם אוכלים את העוגה- שלמה היא כבר

רנוקה שארמה היא אשה הודית שחיה בניו דלהי. בעלה עובד בדובאי כשי לנסות ולחסוך מספיק כסף שיוכלו לקנות דירה משלהם. היא מגדלת את בנם בן ה- 16 וגם חמה וחמתה גרים איתם. בהתחלה חשבתי שהורי בעלה חיים איתה כדי לחסוך בעלויות שכירות אבל לאט לאט הבנתי שזה פשוט לא נהוג שאשה נשואה תחייה לבדה.

בכלל, התמונה המצטיירת של נשות הודו היא לא מלבבת במיוחד. אישה צריכה לקבל את אישור בעלה ללמוד ולעבוד ואם הוא לא מרשה אז