WOW!!! כשאני מתחילה סקירה במילה הזו... אתם יודעים כבר מה זה אומר נכון?

ספר מצוין שמצעיד את הקורא בשבילי החיים הפתלתלים עם מהמורות עמוקות.

הספר מגולל את התמודדותם של יעלי ואלעד עם אובדן בנם – עידו.

בשפה פשוטה וללא התנשאות, <mark>רגב הרוש</mark> מתאר מבט כבוי של עיניים, ללא ניצוץ ושמחת חיים, אחרי שעידו הסתלק מחיבוקם, והוא בסך הכול בן חמש!

לאבד הורים זה כואב, זה עצוב, אבל זה טבעי. לאבד בן או בת ז

רומן ביכורים מקסים! סיפור נוגע ללב, כתיבה עדינה ונעימה, נהניתי מכל רגע ואני ממליצה בחום!
הספר מספר על התמודדות עם אובדן, על משבר זוגיות בעקבות האובדן ועל אמצעים לצאת מן המשבר באמצעות נתינה ותמיכה של חברים.
אלעד ויעלי נשואים מגיל צעיר. הם גרים בקיבוץ. אלעד הוא חקלאי, עובד אדמה ויעלי היא בעלת תואר בחינוך מיוחד, אישה רגישה מאד. הם ניגודים שמשלימים זה את זו והם אוהבים ומושרים ביחד.
לאחר שנים של טיפ

עד כמה מרגשת העובדה, מ-1 עד 10 שבנזוגי יכריז שגם השנה נסע לבקר את אמו בכפר נידח בהולנד ושהביקור יאריך את טיולנו ב 48 שעות ונסיעה בלתי נגמרת ברכב שכור?
להערכתי בערך מינוס אחד.
לאחר תיזוזים ברחבי תל אביב, קבלת מנה בלתי מבוטלת של ויטמין D בים, קניות, בתי קפה
טיסה לגרמניה, שאיפת אוויר צח בהרים לעומת ביקור במקומות בהם שאפו גז רעיל ומתו כמו זבובים, צעקות בגרמנית צלולה על אוסטרי שחסם לי את האוטו וההלם