מה פירוש הצירוף שכולנו משתמשים בו "אסיר תודה"? הוא בעצם די מוזר.

כי מה הקשר בין אסירות לתודה? מי האסיר, מי הסוהר? מהו בית הכלא?

וגם:

האם נדיבות היא תמיד טובה, או שלפעמים מדובר במניפולציה?

על השאלות האלה ורבות אחרות עונה <mark>רחל מראני</mark> בספרה החדש.

הספר כתוב נפלא, מרתק ומעורר מחשבות על נושא שהוא לכאורה פשוט.

היא בודקת את המונח ביהדות, נצרות, איסלם וגם בבודהיזם (שנותן הגדרה מפתיעה למונח

סיפור תלמודי המתגלה כדרמה משמש כצופן לכתב-חידה : החיים.
תקופת חיים של המחברת.
<mark>רחל מראני</mark>, אוחזת בידה מנסרה אופטית מלוטשת ובאמצעותה מגלה כל פעם פנים נוספות במושא ההסתכלות
.הקריאה שלה את הסיפור, הן זה התלמודי והן זה הפרטי, מנסה לפענח את הסודות הכמוסים שם. אם בצורה אינטואיטיבית, אם בניתוח הגיוני.
ואנחנו, הקוראים, מתמכרים בקלות ומתמסרים לדרך בה היא צועדת, דרך החיפוש, דרך החופש.
מי שחשקה נפשו בפתר

קריאה בספרה היפה החדש של <mark>רחל מראני</mark> לשמוט, סיפור אהבה היא חוויה מסוג אחר.
הספר הוא סוגה ספרותית לא מוכרת, כתוב כהתכתבות עם טקסט יהודי ההופך רלוונטי
ופלסטי ככל שהקריאה מתקדמת וכקורא אתה משתאה לכושר ההמצאה של הכותבת
שמצליחה לקרב את הטקסט הישן למציאות חייה ובעצם למציאות חיינו. לכאורה
סיפור על משבר ויציאה ממנו, משהו שספרי הדרכה היו מעטרים בסיסמאות כמו
"כל משבר הוא הזדמנות להתחלה חדשה" אבל בזכות ר

המוכר בסטימצקי אמר לי שזה ספר שאנשים קונים כמתנות לחברים, ואני בהחלט מבין אותם. ספר שנעים לתת וגם לקבל.
<mark>רחל מראני</mark> מכירה מקרוב את עולם הנתינה מנסיונה כמייסדת "הקרן למצוינות בתרבות", והיא מוסיפה עליו מחקרים, הגות עתיקה וחדשה,
סיפורי עם ועדויות של חברים.
זהו ספר עיון, או יותר מדויק ספר מסע, אבל הכתיבה קולחת כמו בספר פרוזה טוב, נוגעת כל הזמן בחיים, מרגשת.
קראתי בהנאה גדולה והוקסמתי ממש: נושא שקיי

קריאת חובה - ספרות ילדים מומלצת, ד"ר שי רודין:

"המילה "מושלם" מהווה יעד, משאת נפש, וילדים נחשפים אליה בשלב מוקדם של חייהם. סטייה מה'מושלמות' נחשבת לפגימות, ומכאן הקשר בין המילה "מושלם" למילה "שלם". ישנה חשיבה לפיה כל מה שאינו מושלם אינו שלם, ולכן דבק בו דבר שלילי. והנה בא הספר "וואבי סאבי והכד הנדיב" שכתבה <mark>רחל מראני</mark>, ואייר רמי טל, ומפריך את החשיבה הזאת. הילדה וואבי סאבי קיבלה את שמה מחכם הכפר.

המסע האמיץ, מלא הכנות של <mark>רחל מראני</mark> - ונסיונה האישי להגיע לעצמה פנימה, תוך השראה

מהתלמוד והבודהיזם - מאלף ומרגש.

בכתיבתו הקולחת, הוא מלמד לאהוב את מי שיש לו אומץ לאהבה. הוא יכול להיות מורה דרך,

לכל מי שמוכן באמת לצאת למסע אל עצמו.

קראתי את הספר כבר פעמיים...

הוא משלב הגות עמוקה עם כתיבה קולחת, מרגשת וסוחפת. ספר רלוונטי לחיים.

המונח נדיבות מתרחב כאן הרבה מעבר למקובל או למצופה.

אלי דיבר מאד, למשל, הטיפול בנושא הרגיש של נדיבות בין הורים לילדים:

מהי הנתינה הנכונה לילדים? הספר מזכיר את ספרו הידוע של סילברסטיין 'העץ הנדיב', ומביא דעות של אנשים בעדו ונגדו.

הוא מבדיל בין 'גוננות' לבין 'תמיכה': בראשון אנחנו מנסים לעמו

ספר שהוא עצמו נדיב! עשיר, מרגש, מעורר מחשבה והשראה.

נהניתי מאד מהכתיבה הקולחת, המרתקת והחכמה, שהפכה את הקריאה בספר לחוויה מהנה ונוגעת ללב.

הנדיבות נבדקת בספר מזוויות רבות, לא פעם מפתיעות, ולרוב מובא סיפור כדי להמחיש את הדיון.

הספר משובץ בסיפורי עם יפים, מכל העולם, וגם בעדויות של עשרות אנשים שסיפרו על הנדיבות בחייהם האישיים.

כדי לשכנע אתכם לקרוא את "נדיבות טובה" בחרתי בסיפור קצר ומשעשע

אוהד נהרין מלהקת בת שבע, אמן שאני מאד מעריכה, כתב על הספר: "חוויה מהנה, עשירה, מאתגרת חושים ודמיון, הספר מאיר עיניים

ומחשבות, מלמד... אוהב את הכוריאוגרפיה שלו... מדוייקת".

קראתי והזדהיתי עם כל מילה! זהו ספר מרגש ומעורר מחשבה והשראה.

אני ממליצה בכל לבי.