לא הפסקתי לדבר על הספר הזה בשבוע האחרון והמלצתי עליו בפני כל מי שפגשתי, ולא בכדי. מעבר להיותו ספר מרתק, "כופרת" הוא מסמך חשוב שמספק המון תובנות לגבי האסלאם, מעמד האישה וגם לגבי המצב בישראל. אני אסביר.

בספרה האוטוביוגרפי מגוללת <mark>אייאן חירסי עלי</mark>, ילידת סומליה (1969), את מהלך חייה הפתלתל, רצוף האלימות והמלחמות.

קצת רקע היסטורי: סומליה היא מדינה בה יחסי הכוחות התבססו בעיקר על חלוקת החברה לשבטים

נתחיל במספרים:
1. <mark>אייאן חירסי עלי</mark> גרועה במתמטיקה
2. בשנת 2005 היא נבחרה ע"י השבועון טיים לאחת מ-100 האישים המשפיעים בעולם. היו עוד כמה תארים במקומות אחרים.
כך או כך, אייאן נולדה, גדלה, למדה וחייתה במיץ הנוזלי, המצחין והרעיל של הזבל האסלאמי. אני מסתכן בהוצאת דיבה, אבל מחצית הספר הוא בדיוק תאור המצב הזה. ארץ לידתה סומליה, אם כי עד גיל ההתבגרות היא ביקרה וחייתה במקומות משובבי נפש כמו ערב הסעודית,

הספר הזה, למי שקרא את כופרת הרהוט, הוא בדיוק עוד מאותו דבר, מפרט מה שהוזנח אולי בספר הקודם ומביא נקודות מבט מעטות חדשות. הפרקים האחרונים הם הצעות לפעולה, למניעת אסון האסלאמי שהחל בשנות השמונים של המאה העשרים, עם נפילת השאה באירן והתחזקות ערב הסעודית יחד עם האסלם הרדיקלי.
כמה מספרים: עם פרוץ הספר לאור, אי שם ב-2010, על פני כדור הארץ שכנו 1.57 מיליארד מוסלמים. האופטימיסטים, עם העיוורון הרגיל שלהם,

ספר יפה.קצת כבד, משקף את התרבות האפריקנית,סומלית..
הספר נכתב עי' גיבורת העלילה,שבה מגוללת את סיפורה האישי
והכואב.הסופרת <mark>אייאן חירסי עלי</mark> נולדה לתוך עולם מוסלמי
הדוק,שמיליוני נשים ברחבי העולם חיות בנשואים כפויים.
ששת אלפים ילדות קטנות נימולות מידי יום,מנהיגות מהפכנית
דיכוי נשים גורם להן וגם לגברים לפגר אחרי המערב.
והוא יוצר תרבות מחוללת,נחשלות גדולה יותר ויותר עם כל
דור חדש.איאן חירסי היא אחד

סיפורה האוטוביוגרפי שלי <mark>אייאן חירסי עלי</mark>, סיפור חיים קשה ומיוחד, שהפך לחיים בעלי מטרה ומשמעות אדירים בתפקיד שאייאן נטלה על עצמה כבר בסביבות גיל שלושים.

אייאן נולדה בשנת 1969 בסומליה, מדינה מוסלמית ענייה באפריקה. בילדותה חונכה לאיסלאם, לקוראן הקדוש, לחוקי מוחמד ובהם גם לכניעות של האשה לגבר.

היא עברה חיים לא קלים הן מהוריה ובפרט מאמה, והן בשל מנהגים מקובלים בקרב הסומלים המוסלמים.
אייאן שורדת מ

הספר "נוודת" הוא כמעט ספר המשך לספר "כופרת".
שני הספרים יחדיו וכל אחד לחוד, מכילים את הביוגרפיה של <mark>אייאן חירסי עלי</mark> עם שינויים קלים.
בספר "כופרת" יש הדגש על האוטוביוגרפיה, ואילו בספר "נוודת" <mark>אייאן חירסי עלי</mark> מציפה תמונות נקודתיות של חייה.
אייאן נולדה במוגדישו שבסומליה ב-1969 למשפחה מוסלמית. זו בדיוק השנה שפרצה הפיכה, שבמהלכה נרצח הנשיא- עבד אי רשיד עלי שרמרקה. לאחר הירצחו שם המדינה שונה ל"ר

סיימתי את הספר הזה ביומיים וזה רק כי פחדתי שהוא יסתיים מהר מידי. לפני כמה שנים קראתי את "כופרת" ונדהמתי מסיפור החיים של <mark>אייאן חירסי עלי</mark>, מהאינטיליגנציה והחריפות הגבוהות ומטוב הלב והאומץ שנשפך מכתיבתה. איאן חירסי עלי מסכנת את חייה זמן רב מידי בשביל נשות העולם, ובעיקר המוסלמיות. בספר המרתק הזה היא מנתחת שוב את הבעיה של העולם המזרחי בכלל והאיסלמיסטי בפרט. במסע ארוך ובודד שעשיתי לפני 6 שנים להודו, ראי

מעניין מאד ומצוין! אייאן, אחת מגיבורותיי, מטיבה לתאר את רגשותיה וההשפעות המדויקות של החוויות שעברה בחייה בעין בוחנת ורגישה ובמבט מעניין לאחור. לא הרבה אנשים יכולים לתאר את עברם ואת האירועים המכוננים בחייהם שהביאום לידי הנקודה שבה הם עומדים כיום - בצורה כה שוטפת ונקייה, וכמעט ללא התרעמות. היא כנה, אמתית, מרגשת ומסעירה - תסכימו או לא עם דעותיה. <mark>אייאן חירסי עלי</mark> היא קול יפה ואמיץ ששר מזמור למען חירות

ספר מעולה ופוקח עיניים. למדתי ממנו הרבה גם על החיים במדינות לא ממש מוכרות לי כמו סומליה וגם על האיסלם. הוא כתוב היטב וגם אם יש בו קטעים קשים הדגש הוא על העברה של מסר חשוב.
לדעתי הספר צריך להיות ספר חובה לכל מי שכמוני גדל בעולם מערבי (נאור ופתוח?). הספר פוקח עיניים ומעלה שאלות קשות לגבי הכלה של תרבויות שונות בכיוון שונה מהרגיל. האם קיים מצב של עודף הכלה? האמירות שאנחנו שומעים כל הזמן על הצורך לקב