Something in the way he writes attracts me like no other writer

טוב, לא ממש, אבל יש בו משהו ב<mark>בלנדינה</mark> הזה, אותו המשהו שגורם לי להתאהב במישהו בשניה וחצי. וגם הספר שלו, זה לא באמת ספר. זה כאילו איזה שויץ אחד גדול, מאמץ מושקע, התחלה של תהליך חיזור שבא להראות לי איזה יופי הוא יכול.

הוא יכול. לגמרי יכול. <mark>בלנדינה</mark> הוא איש יצירתי. שופע. יש לו התחלות של המון סיפורים ובכל אחד מהם יש לו כבר איזה משפט

כבר מהפרק הראשון, הספר נגע לליבי. בעיקר כאשר מקלפים את הקליפה הראשונה. הספר מתאר שוטף רצפות בשדה התעופה אשר מספר סיפורים הזויים ומשעשעים לנוסעים השונים. גיליתי אמפטיה רבה לדמות המנקה. מתוך הסיפורים, משפטי הביניים, ומדו שיח עם הסובבים נגלית דמותו: "ידען" אך אדם פשוט ולא מתיימר, בעל טביעת עין חדה כלפי הסובבים אותו, אוהב אדם. נוגעת ללב בדידותו וכמיהתו לאהבה, ואהבת הזולת שבו. לסיכום, ספר כיפי, מרגש

איזה כיך להיות מופתע מהספר כל כך לטובה. קניתי אותו כ"ספר טיסה" והוא התגלה כאמיתי, מצחיק, מעציב, מוביל לעוד ועוד מחשבות קצר וקולע.
מה להגיד התאהבתי בסלבדור (ולא הגיל שלך לא מפריע לי סבאל'ה) אין מספיק מילים חמות. מומלץ מכל הלב.