מה שאהבתי במיוחד בספר זו השפה העשירה, הלירית , העוטפת מחבקת , מערטלת את הטבע , את החי והדומם יחדיו .
מאנישה עצמים דוממים בטבע, מעניקה להם חיים וכוחות משלהם.
הסופרת יוצרת עולם שלם, מנותק ממגבלות ההיגיון והמציאות , טווה חלומות, אגדות , כשפים .רוקחת מהם מטעמים וסיפורים , ניחוחות .
הסיפורים מעוררים את החושים , מקימים לתחייה את השמים , הכוכבים הפרחים , הריחות הטובים והרעים נמהלים ומרחפים בינות לעמוד