בימי חורף סגריריים במיוחד כמו אלו שהיו מנת חלקנו השבוע, אני אוהבת לשכב במיטה שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, ופשוט לא לעשות כלום. סתם לרבוץ במיטה. טוב, אבל מה לעשות שהחיים הם לא תוכנית כבקשתך ויש מחויבויות שצריך לעשות גם בימי חורף קשים (קשים? לכו תספרו את זה לאירופים...).

מצאתי את הספר הזה בספרייה ביום סגרירי במיוחד וכשקראתי את התקציר בגב הספר קיבלתי צמרמורת. הספר מביא את סיפורו של מאל, שמ

הספר הזה העמיד אותי מול הפחד הגדול ביותר שלי - הפחד לחיות חיים שלא בחרתי ואני לא ממש רוצה.
לחיות חיים סתמיים,חסרי משמעות.
להיות כמו כולם.
לא להיות מיוחדת, לא להיות ראויה לזיכרון.
להתקיים ולא לחיות באמת.
בכל דף שהפכתי הדהדה ההחמצה, משאירה אותי עם מר בלשון.
בכל תיאור מגעיל של מאל נזף בי הספר, מזהיר אותי שזה יכול להיות הגורל שלי אם לא אהיה ערנית מספיק.
.ספר מטריד, ללא ספק.

אז ככה, במסע ההתק