ציורי עירום היו תמיד נושא שנוי במחלוקת. כשלעצמי לא ממש אוהבת ציורים אלה, בעיקר את אלה שבהם העירום לא קשור לעניין הציור. אבל אין לי בעיה עם אלה שאוהבים ציורים מסוג זה. כל אחד וטעמו האישי. ככלל, העירום הוא מוטיב חוזר לאורך כל הספר, באופנים שונים, והספר גדוש בתיאור ציורים מסוג זה.
יו-ליאנג גדלה כיתומה בבית דודה. הדוד היה איש משכיל יחסית לזמן ולמקום, והוא לימד את הילדה לצטט שירים ועוד תובנות על החיים

ניגשתי לקריאת הספר הנ"ל עם רקע די מוצק על סין במאה השנים הקודמות.
בזכות ספרה המדהים של ליסה סי "סיפור כתוב במניפה" התוודתי לראשונה על טקסי קשירת הרגליים, חשיבותן של רגליי חבצלת ועל ההשלכות שלהן על עתיד הנערות הסיניות.
ויתר ספריה המקסימים היו לי כהכרות אישית וצפופה עם התרבות הסינית.

אל הציירת משנחאי הגעתי מתוך הבנה שיהיה זה סיפור חיים קשה, על התמודדות קשה, בעולם בו נשים הם קישוט יפה ותו לא, עו

לרוב נאמר כי חייו של אמן רצופים סבל,
וחייה של הציירת הסינית פאן יוּ-ליאנג קיבלו מנת סבל גדושה.
בשנת 1913, בהיותה בת 14 בלבד נמכרה יו ליאנג היתומה ע"י דודה המכור לאופיום,
להיכל הפאר הנצחי. בית עינוגים, הנקרא בית הפרחים
כי הבנות בהיכל הן הפרחים לשימוש ערב רב של גברים.
ב'היכל הנשים'יו ליאנג עוברת תהליך של "למידה" כיצד לדבר ולהתנהג.

ארבע שנים קשות עוברות עליה, עד שנקלע למקום קצין מכס המפקח פ

הציירת משנחאי הוא סיפורה של יו ליאנג פאנג (המבוסס על סיפורה האמיתי).
בשנת 1913 בהיותה בת 13 בלבד (כששמה הוא סיו צ'ינג)היא נמכרת על ידי דודה, וו דינג,שאר בשרה האחרון, המכור לאופיום, האדם שלימד אותה שירה להיכל הפרחים ,בית הזונות שם היא נחשפת למציאות אכזרית שבה בנות עשרה קטנות משמשות כשפחות מין של גברים נושאי משרה,סוחרים,שופטים ואחרים ומשמשות גם כתשלום שוחד בגין אלו, ומשנה את שמה. היא מתחברת לגין לי

אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה. הדמויות בעלות עומק וכך גם העלילה.נוגע, מרגש ומעורר עיקצוץ של כאב ועצב. סוף מאכזב טיפה, אבל אני לא יכולה לבוא בטענות אל הסופרת בגלל שהרומן מבוסס על חייה של הציירת יו-ליאנג. ומה שאיכזב אותי בסוף היתה דווקא התפנית בחיי הציירת ולא סוף מומצא כלשהו. הספר הזה מתאר את חייה האמיצים של הציירת יו-ליאנג, השאיפה שלה להביע את עצמה בציוריה באופן נועז ומרדני כנגד השמרנות ש

וואו איזה ספר.
הספר מזכיר את זכרונותיה של גיישה מהסרט שבזמנו ראיתי, הקטעים הקשים מצומצמים יחסית, וכל הספר אתה בעצם רואה איזה מאמצים היא עושה על מנת להצליח ןלשבור את המוסכמות.
הספר מתחיל בסיו צ'ינג שהיא ילדה יתומה מהורים שדודה מאמץ אותה לביתו אך בגיל 14 בגלל התמכרותו לאופיום היא נמכרת לזנות.
שמה מוחלף ללי-ליאנג ומתואר מסעה מילדה תמימה לחיי הזנות לשעות שהן מנוצלות לחיי הגברים ולחיי הבוקר בהן הן ע

הספר ,הציירת משנחאי" בהחלט ספר מעניין אשר מלמד רבות על התרבות הסינית כמו כשירת רגליים.אך לפי דעתי הספר נמשך יותר מידיי,היה אפשר לוותר על מספר פרקים.

הספר "הציירת משנחאי"

חלקו הראשון של הספר מעניין וסוחף חלקו השני פחות.

הספר פותח בסיפורה של ילדה יתומה בסין של שנת 1913 תקופה כלכלית קשה שבה הילדה היתומה מועברת להשגחתו של דודה אשר לאחר שלוש שנים הדוד עצמו מוכר אותה תמורת סכום כסף קטן לזנות.
דרך קורותיה של הילדה סיו צ'ינג אנו למדים להכיר את אורחות החיים בסין את המנהגים, את הכלכלה והמזון, את המנהג האכזרי של קשירת רגליים עד שבירה כדי שר

הספר מעניין משום שהוא ע"פ סיפור אמיתי מיוחד ועוטף סביבו תקופה ארוכה שמתארת הסטוריה וצורת חיים בארצות זרות. הספר הוא לא ספר מתח כי אם סיפור מלודרמי רומנטי ועצוב מחייה של ילדה שנמכרה לזנות והצליחה לצאת מזה ולרכוש קריירה מצליחה בתור ציירת עם רקע אומנותי מיוחד.