החלל שנותר

לפני שנים, בערבו של יום, בקשנו לסיים טיול משפחתי, בבית הקברות בקריית ענבים, בכדי לספר את סיפורו של ג'ימי לוחם הפלמ"ח, ליד קיברו על רקע שמיים כבויים.

את קברו של ג'ימי לא מצאנו, ולבסוף עמדנו דוממים מול האנדרטה הבוהקת בלבן שהיא כדביר, אותה תכנן אביו של ג'ימי, הצייר <mark>מנחם שמי</mark>, לזכרם של ג'ימי וחבריו, לוחמי חטיבת הראל.

הפגישה השנייה שלי, המפתיעה עם ג'ימי המת, הייתה באמצעות ספרו של יו

זהו ספר הנצחה שהיה פעם (שנות ה-50' וה-60') ספר חובה עבור בני נוער. הזכרון האישי שלי הוא שהיו מקריאים קטעים ממנו בערבי זיכרון לנופלים. הספר הוא ישן - 1952 - והוא הובא לדפוס ע"י הוריו של ג'ימי, על סמך שיחות שהתקיימו בביתם בחיפה עם חברים למסלול חייו בתחנות השונות. בגלל שכל המספרים בספר קרובים לאירוע (4 שנים) - אין בספר פרשנות והערות לקורא בן ימינו. וחבל שכך: זהו מסמך חינוכי ייחודי המספק צילום מצב של

ספר מעולה. מספר בצורה אנושית את סיפור של גימי מנער ועד היותו קמב"צ גדוד בפלמ"ח. סיפורו שזור בקרבות חטיבת הראל במלחמת העצמאות על הדרך לירושלים.
אחד הספרים האנושים המרתקים שמספרים את קושי וזוועות המלחמה, דרך האנשים שנלחמו אותה.