סיפור הלחימה של צה"ל באזור הביטחון בלבנון דרך עיניו של צ'יקו <mark>תמיר</mark> מחייל צעיר בגולני ב 1985 הוא עובר דרך כל שרשרת הפיקוד עד למפקד החטיבה המזרחית והובלת הנסיגה מרצועת הביטחון ב 2001.
הספר משופע תובנות של קצין לוחם משדה הקרב: "בהיתקלות תמיד עדיף לפעול מאשר להמתין". במגע קרוב עם אויב נתקפים לעיתים קרובות בשיתוק של הגוף והמחשבה. בדרכ הדבר בא לידי ביטוי בעיסוק בדברים הכי פחות חשובים באותו הרגע. " עמ 3

https://wp.me/p4kTCp-6yP


בראשיתו של קורס שעשיתי לאחרונה במילואים חולק לנו הספר "מלחמה ללא אות" (הוצאת מערכות, 2005), שכתב תא"ל (מיל.) <mark>משה</mark> (צ'יקו) תמיר, בו תיאר את חוויותיו מלחימת צה"ל בדרום לבנון (2000-1982).

תמיר, יוצא חטיבת גולני שגם פיקד עליה בלחימה באנתיפאדה השנייה, כתב את הספר בעת ששימש כראש מטה פיקוד המרכז. בהמשך פיקד על אוגדת עזה, בתקופת לחימה אינטנסיבית כנגד החמאס (והוביל את ההכנות

לקשישים שמבינינו שהספיקו לטעום מהשירות בלבנון, מספק הספר הצצה רטרוספקטיבית לאותה תקופה. קיבלתי את הספר מאב שכול ששכל את בנו בלבנון מפגיעת טיל סאגר בעמדה והסיפור מתואר בספר.

מעבר לחוויות האישיות ולמבצעים לא מוכרים של צ'יקו <mark>תמיר</mark> ששימש כמפקד נערץ של סיירת אגוז וממקימיה...שוטח הספר את הדילמות שליוו את המפקדים בחזית, לפתח תוך כדי לחימה, את דוקטרינת הלוחמה של צה"ל בלחימת גרילה.