חשבתי רבות על אופן כתיבה ביקורתית על ספר זה. חשבתי להתחיל עם סיפורי האישי ממלחמת שלום הגליל ( לבנון הראשונה), אולם החלטתי שלא להכביר מילים על ספר כל כך מורכב ומלא עינין.
על <mark>עמנואל ולד</mark> אין צורך להכביר מילים, אולי הרבה חברים לא שמעו על הקצין החכם הזה שעליו הוטל לחקור את תקלות המלחמה, אולם הוא לא הסתפק בחקר המלחמה הזאת ועשה מחקר יסודי ועמוק שבחן את כל ההיבטים של הבעלות הכוח על ידי המדינה בזמן שלום ו

הספר "קללת הכלים השבורים" מאת ד"ר <mark>עמנואל ולד</mark> (הוצאת שוקן, 1987) הוא דו"ח קשה לקריאה בעיקר משום שחלק מהליקויים שהוא מצביע עליהם היו נכונים וחלקם נותרו עמנו. ולד, שעשה את שירותו בחיל השריון, השלים דוקטורט בניתוח מערכות באוניברסיטת סירקיוז שבמדינת ניו יורק. ולד שימש כמרצה באוניברסיטה העברית וכחוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי שבאוניברסיטת תל אביב. ב־1975 שב לשירות בצה"ל בדרגת ייצוג של סא"ל. כשלוש שנים לאחר

באמצע שנות השמונים, מינה הרמטכ"ל משה לוי את אל"מ <mark>עמנואל ולד</mark>, מנתח מערכות, לכתוב דו"ח על מצבו של צה"ל.

למרבה התדהמה, התברר כי הדו"ח הוא חריף וכואב, ומשקף את צה"ל כצבא שמתאבן והולך מדחי לדחי, כך שהרמטכ"ל הלך על הדרך הקלה- הוא החליט לנסות לגנוז את הדו"ח.

מאחר וצה"ל החליט להתעלם, הוא יצא כספר ב-1987, והוא ספר חובה לכל מי שגדל על המיתוסים של צה"ל כצבא מנצח, כאשר הוא די מפורר אותם לחתיכות.

מי ש