הקומדיה האלוהית של מתן ומיטל הוא מסע בעקבות מסע הזהות הישראלית. ברוח האודיסאה של שוורץ - הכרך הרביעי של מפעלי המונומנטאלי על מובלעת ובועות (2000 - 1700) - הקומדיה פותחת צוהר לעולמם של קרוביו הרחוקים של ה - STROLLER הפיקארסקי של כל הזמנים. מואר בה צדו החלש של העיסוק האינטנסיבי בעלילה ובגיבורים: הפךוט, כמוהם, פרטאצ'י, שרשרת מקרית למדי של אפיזודות תלושות, המחוברות זו לזו רק בחוט ברזל דק, כאשר הגורם המאחד הוא המספר. אלא שהטיפול המרוכז בנארטיב "הנפתח לאורך", האופייני לז'אנר, מדחיק את השפעת "הבית" ו"דרך - החיים" על בני מינו הישראליים, המקרבים את משאת - הנפש לקונבנציה ואת ה"פרטי" ל"ציבורי" וסופם מבוטשים עד דוק מדוללי "אני".