#
בפרבר של עיר גדולה מתגוררים כמה אנשים המייצגים את תושביו. החיים הפרבריים הם ליבת הסיפור פה, כולל שיפוט השכנים והחשש של כולם מ"מה יגידו" המנסה, לא בהצלחה יתרה, להסתתר מאחורי איצטלה של צדקנות. למרות שמדובר בסיפור בדיוני, <mark>פרוטה</mark> מתאר מצב שהוא כל כך נאמן למקור, שאתה מוצא את עצמך מניד ראש בהסכמה. התיאור הוא של החיים הפרבריים באמריקה אבל לא תחוש צרימה אם יקראו לעיר רעננה, ותושביה ידברו עברית.

פרוט

איזה כיף זה להיכנס באמ-אמא של הפרוורים האמריקאים, נכון? נראה כאילו כולם עומדים בתור, ורק מחכים לחשוף את הפרצוף האמיתי מתחת לדשא המטופח והשמלות המגוהצות.
אני לא אומר שזה ספר רע, חלילה. הוא מעניין, חכם ואפילו מרגש במקומות הנכונים. אבל במהלך הקריאה הרגשתי כאילו בסרט הזה כבר היינו (אגב, העיבוד הקולנועי של הספר גם לא רע בכלל). אחרי אלוהים-יודע-כמה עונות של "עקרות בית נואשות", וכל האוסקרים של "אמריקן