זמן רב נתונה בליבי אהבה רבה לשירה. יש בספרי שירה דבר מה מיוחד אשר גורם לתוכן להיות אחר. ביכולתו של אדם לתאר תחושה דומה הן בספר פרוזה והן בספר שירה אך עדיין הרושם הסופי שיתקבל אצל הקורא יהיה שונה.
ספרי שירה מאז ומתמיד היו חלק משמעותי מחיי, אף יותר מפרוזה. היכולת של המשורר לנגוע בלב האדם ולהמם אותו במספר שורות מעטות היא יכולת התואמת, לעניות דעתי, יצירת אומנות נפלאה שבנפלאות. לא כל משורר יכול לפ

****


<mark>יוסי בנאי</mark> כתב את "אני וסימון ומואיז הקטן", שיר שכשרק מתחיל להתנגן, העיניים שלי כבר מתלחלחות, כי גם אני חוזר אל נחלאות, אל הסמטאות, אל עץ התות, ואל הסיפורים המופלאים של אבא שלי, מספר סיפורים ירושלמי, על ילדותו בירושלים לפני... כמה ימים, אולי.

אבל איך, תסבירו לי, איך <mark>יוסי בנאי</mark> שחוזר כך בשיר אל ילדותו בצורה חיה ומרגשת כל כך, ששר את השאנסונים של ז'אק ברל וברסנס, שכתב מערכונים לגשש החיוור

רכשתי את הספר הזה עכשיו בשבוע הספר, פתחו אצלנו, בבאר-שבע, דוכן של סיפור חוזר, וכמובן שחיפשתי גם שם ספרים מעניינים.

ופתאום ראיתי אותו, את הביקורות על הספר פשוט משכו אותי לחפש... אז בינגו מצאתי. והביקורות לא טעו.
ספר מעולה. ספר דקיק עם שירים שהם בעצם סיפורים שמספר <mark>יוסי בנאי</mark> על חייו בציעורותו וגם בבגרותו בתקופה שחי בירושלים.

תמיד אהבתי איך <mark>יוסי בנאי</mark> שיחק ושר, למרות שלא היה זמר.
אז חברים אני

<mark>יוסי בנאי</mark> מספר על ילדותו
"האדם אינו אלא פרי נוף מולדתו", שם בירושלים, אולי יותר נכון ירושלים של פעם...
ובהחלט ספר משובב לב, נוסטלגי מעורבב נימה של עצבות יחד עם מתקתקות וצחוק.
החפץ לקרוא ספר מנחם ואנושי יקבל זאת כאן.

ספר מקסים של <mark>יוסי בנאי</mark>, הכולל קטעי זכרונות וחוויות קצרים מילדותו בירושלים.
מעורר געגועים לימי התום שחלפו ואינם.

"במסעדה אצל עזורה
בשוק הקטן שמאחורי
השוק הגדול
ראיתי במטבח בתוך
סירים על גבי פתיליות
געגועים רבים שחיפשו
קצת חום על אש קטנה וכל
ריחות תפוחי האדמה
האורז, וקציצות
התרד שחדרו לנחירי,
החזירו לי לרגע
את אמי,
שממנה אני בא, ואליה,
לא מפסיק ללכת."

ספר מומלץ. הספר קולח ומורכב ממכתבים שכותב <mark>יוסי בנאי</mark> לרופא שהציל את חייו מדום לב. ולאמו, דבר שנותן הצצה קטנה לחייו בצעירותו. לקולגות כמו שייקה אופיר ומסיים כמובן עם הקהל. הרבה אנשים בחייהם חושבים על אנשים שעובדים מכירים ובעצם מדברים איתם במחשבות, והנה כאן יוסי מעלה בעצם בכתב את אותם הגיגים שהיה רוצה לומר לאותם אנשים, שרובם בעצם נפטרו ונותרו רק בזכרון. ספר שקשה לעזוב את הקריאה בו. מומלץ. מירה

מי שצפה במערכונים של <mark>יוסי בנאי</mark> כנראה ממש ירגיש את הדיבור שלו בזמן הקריאה, דבר שגורם לספר להיות עוד יותר מהנה ומצחיק גם למבוגרים שמקריאים לילדים.

למי שמכיר וזוכר את אינטונציות הקול והדיבור של <mark>יוסי בנאי</mark> אני מציעה לקרוא את השורות הבאות כאילו אנו שומעים עכשיו את
קולו של <mark>יוסי בנאי</mark> והוא חלק בלתי נפרד מהקריאה בספר זה בא באופן טבעי.


ההתחלה :

"הרבה ספורים יפים ומוזרים מספרים עליו, על אנונימוס בלפי הגדול. מה אני אומר, הרבה, הרבה זה לא מילה. ומכל הספורים, ספור אחד אני רוצה לספר לכם עכשיו. ואת הספור היפה והמוזר הזה, עליו, על אנונימוס בלפי הג

"מכתבים ברוח" של <mark>יוסי בנאי</mark> הוא גם אחד השירים הבולטים בדיסק האחרון שלו שנקרא - "לאט.", כמה שהספר הזה בו הוא מגולל את סיפור חייו הוא נפלא כואב לשוב ולקרוא אותו. כדברי השיר שכתב: 'שולח מכתבים ברוח, לידידיו שנעלמו לעד'. הספר מחולק לפרקים, כשכל פרק שבו הוא מכתב למישהו שהשפיע על חייו. הוא נפתח בצורה מצמררת במכתב לדוקטור X שהשיב אותו לחיים, אחרי שכבר כמעט איבד אותם מאחורי הקלעים, ובדיעבד התקופה שעברה בין