סימון וייל (בצרפתית: Simone Weil) ‏(3 בפברואר 1909 - 24 באוגוסט 1943) הייתה פילוסופית והוגה דתית יהודיה צרפתייה, סוציאליסטית פעילה, מורה לפילוסופיה, ופעילת מחתרת במלחמת העולם השנייה.
ההגות של סימון וייל כפי שהיא מופיעה ב"הכובד והחסד" מורכבת מכתיבה מכתמית יפהפייה, ומלאה בהארות מעמיקות לגבי החיים האנושיים. בכך היא ממשיכה משהו מהמסורת הפרה-סוקרטית, שהותירה לנו פילוסופיה של אפוריזמים, שפיענוחם הוא משימה מתמשכת. וייל הכירה את כתבי הקודש הנוצרים ומעט את היהודיים. הפילוסופיה שלה יצאה מתוך עמדה נוצרית מובהקת, למרות שחלקים רבים בהגותה אינם תלויים בהכרה הנוצרית שלה, והם ניתנים להילמד ולהיקרא באופן עצמאי. ליהדות רחשה וייל התנגדות ותיעוב. מספריה: "ציפייה לאלוהים", "הצורך בשורשים", "הכובד והחסד" (ראה אור בעברית בהוצאת כרמל).