ביקורת על הספר "הדחויים" מאת <mark>רונן בלומברג</mark>, בעריכת יובל גלעד, הוצאת גוונים 2011, 143 ע'.

צריך להיות בעל חוצפה לא נורמאלית או לכול הפחות חצי משוגע כדי להוציא לאור ספר בישראל כיום שהוא כול כך לא מסחרי כמו הספר "הדחויים" של <mark>רונן בלומברג</mark>. ספר של 18 סיפורים קצרים שכול גיבוריהם הם כמו המחבר עצמו "אנטי – גיבורים מוחלטים" או בשפה בוטה יותר לוזרים מסכנים שחיים את כול חייהם בשולי החברה – בחצר האחורית של ה

שירים שבורים, הוצאת גוונים 2009, 64 עמ'

ספרו של <mark>רונן בלומברג</mark>: שירים שבורים, פותח בפני הקורא צוהר לעולמם של הסכיזופרנים ו"המשוגעים", המאושפזים בכפיה או מרצון במחלקה הפתוחה או הסגורה. בספר נפרשת מסכת ייסוריו של הסכיזופרן המעונה, התלוי ב"מציל הכימי", החל מילדותו רוויות ההשפלות וההצקות מצד הילדים הסובבים אותו ועד למותו המיוחל כפי שבא לידי ביטוי בעמ' 12:"תלה את עצמך וזהו!"/צעקו הכבוד והגאוה" ובעמ' 6