סטֶנדָל

סטֶנדָל

סופר

מארי-אנרי בל (בצרפתית: Marie-Henri Beyle; ‏23 בינואר 1783 – 23 במרץ 1842), הידוע יותר בשם העט שלו סטֶנדָל (Stendhal), היה מגדולי סופריה של צרפת.

מארי-אנרי בל נולד בעיר גְרֶנוֹבְּל שבצרפת בשנת 1783 למשפחה בורגנית, שלה רחש הערכה מעטה מאוד. אמו מתה כאשר היה בן שבע. בשנת 1796 החל את לימודיו באקול סנטרל ובשנת 1800 עזב את גרנובל לאיטליה, מקום אשר הותיר בו חותם עמוק ומתמשך.

בהמשך שנותיו הצטרף למסע האיטלקי של צבא נפוליאון, ועם סיומו שב לפריז, שם ניסה לעשות חיל במסחר, בכתיבה ספרותית ובפיתוין של נשים. לקחי שנים אלו מילאו מאוחר יותר תפקיד חשוב בעיצוב דמותו של ז'וליאן סוֹרֶל, גיבור הרומן החשוב שלו "האדום והשחור" (Le Rouge et le Noir). החל משנת 1810 מילא תפקיד של קצין מִנהלה ואספקה במלחמות נפוליאון ועם נפילתה של האימפריה הראשונה של נפוליאון בשנת 1814 בחר להתיישב במילאנו שבאיטליה. בשנים אלו החל סטנדל לכתוב את יצירותיו הראשונות, כולל "היסטוריה של הציור באיטליה" ו"רומא, נאפולי ופירנצה" וכן "האהבה". במהלך כתיבת יצירה אחרונה זו נאלץ סטנדל לפרסם בפריז, שכן הוא נחשד בהשתייכות לתנועת הקרבונרים (אגודה חשאית של מתנגדי המשטר שפעלה באיטליה), ונאלץ לעזוב את איטליה.

עם שובו לפריז, במצב כלכלי מעורער אחרי מותו של אביו, נכנס סטנדל לחוגים הספרותיים של העיר וביקר בסלונים הספרותיים. הוא הצטרף לקבוצה קטנה שהושפעה מפרוספר מרימה, וכתב מאמרים ומסות. בשנת 1827 פרסם את ספרו הראשון, "ארמנס" ובשנת 1830 את "האדום והשחור", שהושפע במידה מסוימת מאירועי מהפכת יולי 1830. אחרי המהפכה, מונה לתפקיד קונסול בעיירה צ'יוויטווקיה (Civitavecchia) שבסמוך לרומא.

סטנדל היה משועמם בעיירה הקטנה והירבה במסעות ברחבי אירופה. הוא לא הצליח להשלים את היצירות שבכתיבתן עסק אז, "זכרונותיו של אגוטיסט" (Souvenirs d'égotisme) ו"לוסיין לוון" (Lucien Leuwen), אחרי שהשלים את כתיבת הרומן החשוב השני שלו - "מנזר פרמה" (La Chartreuse de Parme) בשנת 1839.

סטנדל נפטר בלילה שבין ה-22 ל-23 במרץ 1842 ונקבר בפריז.


יצירותיו בתרגום לעברית:
אם המנזר: ארבעה סיפורים מתוך "רשומות איטלקיות"; תורגם מצרפתית בידי חיים אברבאיה, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תש"ל. (Chroniques Italiennes: "אם המנזר", "ויטוריה אקוראמבוני, דוכסית בראצ'אנו", "בית צ'נצ'י", "הדוכסית פאליאנו"; Chroniques italiennes:‏ "L'Abbesse de Castro",‏ "Vittoria Accoramboni, duchesse de Bracciano",‏ "Les Cenci",‏ "La Duchesse de Palliano")
מנזר פַּרמֶה: רומן; תרגם מצרפתית: יונתן רטוש; הביא לבית הדפוס: חיים אברבאיה, תל אביב: מחברות לספרות, תשי"א–תשי"ב. (La Chartreuse de Parme)
מנזר פרמה; מצרפתית: א' ראובני, תל אביב: מ' ניומן, תשי"ג.
מנזר פרמה; תרגמה מצרפתית והוסיפה הערות: אירית עקרבי; כתבה אחרית דבר: לנה שילוני, ירושלים: כרמל; המפעל לתרגום ספרות מופת, מרכז ההדרכה לספריות בישראל, משרד החינוך התרבות והספורט – מינהל התרבות – המחלקה לספרות, תשס"ח 2008.
האדום והשחור: כרוניקה של המאה התשע-עשרה; תרגם מצרפתית: יהושע קנז; הוסיפה הקדמה והערות לנה שילוני, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשמ"א 1981. (Le Rouge et le Noir)
האדום והשחור; תירגם מצרפתית והוסיף הערות: יעקב חסון (בן שבתי), תל אביב: מ' מזרחי, תשמ"א 1981.
ארמאנס: או, תמונות מטרקלין פאריסאי ב-1827; מצרפתית: אירית עקרבי, ירושלים: כתר, 1986. (Armance; ou, Quelques scènes s'un salon de Paris en 1827)
לוסיין לוון; תרגום מצרפתית: יורם ברונובסקי; אחרית-דבר: לנה שילוני, ירושלים: כרמל, תשנ"ח 1998. (Lucien Leuwen)
מתוך על האהבה, מצרפתית: אהרן שבתאי. בתוך 'דחק- כתב עת לספרות טובה', כרך י', 2018.

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (60):
צריך לקרוא, ספר מומלץ מאוד, מומלצים ביותר, צריך לקרוא, מאה שנים של בדידות, ספרי חובה - לפני המוות..., הגות, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקנות, ספרים שלבטח אקרא, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי ב', אני אקרא מתישהו, מהטובים, בא לי לקרוא ואין ברשותי, מחכה על המדף, ספרי חובה לקורס פרקים בתרבות המערב, ספרים שאקח מהספריה, ספרים שצריך לקרוא, עוד ...
1.
האדום והשחור מובא כאן בתרגומו הקלאסי של יהושע קנז, בתוספת מבוא והערות מאת פרופסור לנה שילוני....

2.
מנזר פרמה הוא הרומן הגדול האחרון שהשלים סטנדאל (1842-1783), מן הגדולים בסופרי צרפת. את השראתו לעלילת רומן זה, המתרחש כביכול באיטליה של המאה ה-19, נטל סטנדאל מן הרנסנס האיטלקי. זהו סיפור קורותיו של אציל איטלקי צעיר, בעל נפש נלהבת המבקש את דרכו בחברה הצינית והמסוכסכת של איטליה שלאחר מלחמות נפוליאון.בנסיכות פרמה, הנשלטת בידי נסיך עריץ ומגוחך, כולם חותרים נגד כולם - התככנות היא שם המשחק. על רקע זה נרקמת, בנסיבות בלתי אפשריות ונגד כל הסיכויים, אהבתם של פבריציו וקלליה. גם הם חתרנים על פי דרכם - אך הם חותרים תחת הקודים החברתיים המקובלים, תחת הציניות, הזיוף והאטימות שהשחיתו את המוסר, ואף את השפה עצמה. למימוש אהבתם הם ממציאים שפה חדשה וכללים חדשים של תקשורת אנושית. רומן זה, הכתוב בחריפות ובאירוניה הסטנדאלית האופיינית, הוא בעל שיאים ליריים רבים. מנזר פרמה - שעליו אמר הסופר איטאלו קלווינו שהוא "הרומן היפה בעולם" - יכול להיקרא כרומן פסאודו-היסטורי, רומן פיקרסקי, או רומן חניכה פסיכולוגי, אך הוא חומק מהגדרה ברורה. יש בו סאטירה חברתית שאיננה מכוונת נגד חברה מסוימת אלא נגד החברה האנושית בכללה - שפרמה היא מיקרוקוסמוס שלה - על תככיה הקטנים, שאפתנותה הצרה ואכזריותה, השמים לאל מימוש אידאל כלשהו או רגש אנושי טהור ואמיתי.מנזר פרמה מובא כאן בתרגום החדש של אירית עקרבי, ונוספה לו אחרית דבר מאת פרופ' לנה שילוני, מן האוניברסיטה העברית....

3.
4.
לוסיין לוון, עולם צעיר ממשפחה פריסאית בורגנית ועשירה, מגורש מבית הספר הפוליטכני בשל חשד לדעות רפובליקאיות, ומצטרף כקצין לצבא. הוא נשלח לעיר הנידחת נאנסי ושם מתאהב נואשות באלמנה צעירה מן האצולה, תומכת קיצונית של המלוכה. יצירת המופת הבלתי גמורה של סטנדאל, שהתפרסמה לראשונה אחרי מותו, מתרחשת בתקופת הריסטורציה (1848-1814/15), אחרי נפילתו של נפוליאון. מצד אחד מתאר סטנדאל בחיבה את גיבורו המתבגר, המוסרי והאידאליסטי, ומצד שני הוא מצייר באירוניה דקה וחריפה את הצבא, את האצולה, את הממסד הפוליטי ואת אנשי העסקים של תקופתו, החרדים למעמדם ולכספם יותר משהם חרדים לאמת, למוסר או אף ליקיריהם. בנוסף לפן הפוליטי האקטואלי תמיד זהו גם סיפור אהבה, על כל הרגשות העזים המעורבים בו. לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ` לנה שילוני, המתארת את הרקע ההיסטורי והספרותי לרומן ומגלה גם את תוכניותיו של סטנדאל לסופו של הרומן....

5.
במרכז רומאן זה עומדת דמותו אפופת-הסוד של אוקטאב דה מאליוור, בן אצילים צעיר, יפה תואר וטהור. הוא מתאהב, על אף הנדרים שנדר........

6.
7.
8.
"האדום והשחור", רומן המופת של הסופר הצרפתי הגדול סטנדאל (1842-1783), עוסק בהתנגשות הקלאסית שבין היחיד, רוחו ושאיפותיו, לבין החברה, הנוקמת במי שמעז לחרוג מכללי המשחק שלה ולסתור את ערכיה. החברה הצרפתית שלאחר נפילת נפוליאון ושל תקופת הרסטוראציה היתה חברה מושחתת, שלא היה בה מקום לאיש הרוח. וכיוון שגיבור "האדום והשחור", ז'וליין סורל, חי כאיש רוח הוא נועד לסיים את חייו על הגיליוטינה. זה סיפורו של צעיר שאפתן שהצליח לשבור את כל המוסכמות, השכיל לחדור בעד החומות המגוננות על בעלי הזכויות ולהסתפח למעמד שלא היה שייך אליו מלידה.אבל מאבקו המתמיד בחברה המעמדית, החומרנית והצבועה שסביבו הסתיים בכשלונו ובענישתו בידי החברה. "האדום והשחור" הוא רומן חברתי פוליטי, בבחינת "אותה מראה המשוטטת בדרך המלך : יש שהיא מציגה לך את תכלת השמים ויש שישתקף בה רפש הדרכים, "לפי הגדרת הרומן של סטנדאל עצמו בספר זה. הרקע הוא המציאות הפוליטית והחברתית של צרפת במאה ה-19 ושני הכוחות העיקריים המטלטלים אותה : המהפכה האדומה מזה, והריאקציה השחורה מזה. אבל "האדום והשחור" הוא גם רומן פסיכולוגי לפי מיטב המסורת הצרפתית, בוחן לבבות וחושף מניעים נסתרים, שהעמיד פרקים מן המפורסמים בתולדות הרומן הפסיכולוגי. ויש בו פן נוסף, המתגלה בסיומו הלא צפוי של הסיפור, כאשר את מקומה של המציאות, המבוססת על זיוף וצביעות, תופס עולם ערכים ששולטים בו הדימיון והחלומות – החומר שממנו עשויה האמנות. "האדום והשחור" מובא כאן בתרגומו החדש של יהושוע קנז, בתוספת מבוא והערות מאת פרופ' לנה שילוני....

9.
10.
חמשת הסיפורים המקובצים כאן, פרי עטו של סטנדאל (1842-1783), עוסקים כולם בדמויות של נשים חזקות, הנאבקות להשיג את מטרותיהן בעולם בעל מבנה חברתי קשוח. שלא כמו ברומנים הגדולים שלו, האדום והשחור ומנזר פארמה, שבהם הדמות הראשית היא דמות של גבר צעיר המפלס את דרכו בעולם שכלליו אכזריים, בכל אחד מסיפורים אלה הדמות הראשית היא אשה. מתוקף המבנה החברתי אין הנשים האלה מנסות לקצור תהילה צבאית ואף לא לפלס להן מעמד בממסד הדתי או הפוליטי. הן מנהלות מלחמת חרמה על נושא אחד ויחיד: האהבה. נשים אלה יעשו הכול כדי להשיג את שאהבה נפשן, ובתוך כך יהיו מוכנות לחצות את גבולות המעמד והמין, ולעתים אף את גבולות המוסר. כל אחד מן הסיפורים נטוע בתקופה אחרת וברקע לאומי ופוליטי שונה, אך המוטיב הזה עובר בכולם כחוט השני. גורלן הטרגי של הגיבורות הוא פועל יוצא של נחישותן, עקשנותן וסירובן להתפשר. תוך שהוא מגולל את סיפוריהן פורשׂ לפנינו סטנדאל תיאטרון רב גוני של דמויות, של תחפושות ומעמדים דרמטיים מרשימים, המתחלפים ברגעים פיוטיים מרגשים....

11.

Fabrizio הוא שם איטלקי שבא ממקור לטיני ומשמעותו :אומן. הגיבור הראשי של ספר זה הוא אומן החיים. ישר, טוב –לב, שלא חושב כמעט על עצמו, נוח להתרשם וי... המשך לקרוא
21 אהבו · אהבתי · הגב
מנזר פרמה- ספרו המפורסם ביותר של סטנדל, באחרית דבר כתוב שהיה הרומן האהוב על ניטשה. איטלו קאלווינו קרא לרומן "הרונן היפה ביותר בעולם. הסופר ... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
אתמול בנצרת סתם טיילתי ברחוב. ראיתי מרחוק הרבה אנשים עם דגלים אדומים וזכרתי את הימים שבהם הלכתי איתם בארלוזורוב, אבל המשכתי בשלי עד שפתאו... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
לא ידעתי מי היה סטנדל, עד שהגעתי להמלצה פה של אחד החברים. קורה... ועוד אני שאוהבת את התרבות הצרפתית.. אז כשגיליתי במה מדובר התמלאתי ציפיות ל... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ז'וליין סורל הוא פרח כהונה צעיר ונמרץ, יפה תואר ובעל זיכרון יוצא דופן. סורל הצעיר הוא בנו של איכר עני שעוסק בניסור עצים. בעקבות כשרונו וחבי... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
תחילה שורה תחתונה - בעיני ספר גאוני, רומן פסיכולוגי ופילוסופי עם משמעויות רבות לגבי החברה המעמדית, הצבועה, ההרסנית. הספר תורגם על ידי אירי... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ