***ספר נחמד שבו מגולל את סיפורו של מוחמד כהן
שנולד לאם מוסלמית ולאב יהודי-בתוניס.
את הניחוחות של האוכל היהודי והמוזיקה הערבית
והספרות הצרפתית מאוד אהב.וכל הספר על חייו מקטנותו
נחמד ותו לא!הספר לא לחובבי הרפתקאות ואוהבי אקשן...

"מוחמד כהן? אמרה הפעם ללא מבטא, גבותיה בשמיים...
באמת קוראים לך מוחמד כהן?
"כן" השבתי אני בגאווה ובצרפתית רהוטה.
אמור לי חביבי, אתה יהודי או ערבי?
"טוב, זה מסובך... אמא שלי ערבייה".
"אהה" ענתה היא בטון של גינוי, ואביך?
"הוא יהודי".
"אהה אהה " חזרה ואמרה בגינוי כפול,
אבל אתה, מה אתה ?..."

אחד הספרים היותר טובים שקראתי השנה ריגש אותי והעלה דוק דמעות בעיני ...

סיפור ילדותו ונעוריו של מוחמד, בן לאם ערביה מוסלמית ולאב יהודי, בתוניסיה שתחת המשטר הצרפתי.
כאתאיסט מוחלט מוחמד אינו נמשך לא לקוראן ולא לבית הכנסת. הוא דובר צרפתית מושלמת, ערבית בסיסית, ושובר את השיניים עם העברית, עד כדי יאוש.
עם נפש פואטית, רומנטית ושוחרת שלום, מוחמד נמשך לתרבות הצרפתית ובעיקר לספרות ולפילוסופיה, אותן הוא חי ומוצא להן ביטוי בחיי היום-יום שלו, על כך הוא מקבל ביקורת חריפה ממכריו