אתמול קרוב משפחה שלי שעוסק בתחום הטיפול הגיע לביקור ודיברנו על החרם שעברתי וחרמות באופן כללי.
הבנתי כמה שקשה לשתף כשאני באמת מרגישה פגועה, ולשקף לצד השני איך ראיתי את התנהגותו.
הרבה פעמים חוסר היכולת או הרצון של הצד השני להקשיב יכול לגרום לי להרגיש קטנה ולא משפיעה, ולשאול את השאלה:
לאן נעלמה ההרגשה הטובה שלי?

ואפילו אנשים שאני אוהבת, אנשים שאני מרגישה שיצפו לדעת איך אני מרגישה ואיך אוכל להרג