“אתמול קרוב משפחה שלי שעוסק בתחום הטיפול הגיע לביקור ודיברנו על החרם שעברתי וחרמות באופן כללי.
הבנתי כמה שקשה לשתף כשאני באמת מרגישה פגועה, ולשקף לצד השני איך ראיתי את התנהגותו.
הרבה פעמים חוסר היכולת או הרצון של הצד השני להקשיב יכול לגרום לי להרגיש קטנה ולא משפיעה, ולשאול את השאלה:
לאן נעלמה ההרגשה הטובה שלי?
ואפילו אנשים שאני אוהבת, אנשים שאני מרגישה שיצפו לדעת איך אני מרגישה ואיך אוכל להרגיש טוב יותר -
מתקשים לעבור את חומת המגן שיצרתי מפני פגיעה רגשית נוספת...
יש האומרים שדיכאון הוא בעצם כעס שדוכא, כדי לא להיענש פעם נוספת.
ואני למדתי עונשים מהסביבה כשלא עמדתי בציפיותיהם המעוותות.
היו לא מעט בני נוער ואנשים שמשום מה אספתי סביבי עם השנים... הם מכרו פתרון קסמים לבעיותיי, כפי שהם רואים אותן, ריפוי "על המקום"... ובזמן שלמדתי לתת בהם אמון - הם למדו להשתמש ברגשות הפגועים שלי לתועלתם.
אבל את הנעשה אין להשיב, רק לחשוב מה הלאה.
לכן קניתי את הספר הזה, לעזור לעצמי לעשות את ההפרדה בין מחשבות על מחשבות על מחשבות (מה שנקרא: "העלאת גירה", השגת שליטה על העצב במטרה לצאת ממעגל הקסמים של הדיכאון)
לבין דברים שבאמת קורים ותוקעים אותי במצב הזה, בהם כן יש לנו יותר שליטה.
הפרדה בין דברים שבמחשבה, ברצון ובתקווה - לבין דברים של עכשיו...
*אנשים עכשוויים שאומרים לי: "די להתבכיין".
אני יודעת ומזכירה שרק העליתי ביקורת לגיטימית בנושא שהם לא רוצים לשמוע עליו.
*אנשים שלא פתוחים לקבל שיש שוני בינינו, בד בבד עם המשותף.
אם נפגעתי כשהם רק "אמרו את דעתם", ואף אחד אחר לא נפגע מזה - לדעתם אני צריכה את עזרתם באופן מיוחד, כי "קשה לי לקבל דעות". אני יודעת שהם מנצלים את יחסי הכוחות הלא מאוזנים ביני לבינם, הם רוצים ליצור סביבה בה אחשוש לדבר נגד אותה לאומיות ולכידות, וכל מילה תישמע כמו תלונה.
*חזרתן של "חברות" מן העבר שמנסות להחיות את יחסי הכוחות הלא הוגנים שהן כל-כך טרחו ליצור מולי, יחסי כוחות שהן לא היו מעזות ליצור עם ה"דגים הגדולים". בשבילן אני "דג קטן", חברה שאפשר להשיג המון כמותה, אך בשבילי אני החברה הכי טובה. שלום ולא להתראות!
*דמויות ציבוריות שהערכתי וכבר לא עוד. כמו שאומרים : "כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים". לא מעט אושיות ציבוריות ואפילו ותיקות ועטורות ניצחון התגלו בתקופה האחרונה כלא ראויות להערכתי או להערכה בכלל. ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, אבל גם למפסידים יש שכל וזיכרון לדעת מה היה באמת.
שיקום נזקי מטפלים נפשיים שניסו להרוויח כמה שיותר ולכן מעלו בתפקידם הטיפולי והשמיעו מה שנוח לשמוע: "דפוס הדחיינות שלך והנטייה להימנע מדברים לא נעימים לגיטימי! הוא לא מעכב אותך כלל ולא משמר את מעגל הקסמים. האנשים שתמכו בך הם* אלה שלא היו בסדר! הם עודדו אותך לא להקשיב לחרדה ולא להסתגר אלא לאתגר את עצמך ולעשות דברים. ובכך הם כמובן 'סיכנו את שלומך'... "
אז בקיצור: מה יש בספר?
בספר תקבלו שלל טיפים עצות ומשימות שיאפשרו לכם לעשות סדר בחרדה.
קודם כל עליכם להחליט החלטה ולקחת את עצמכם בידיים.
תתאפסו על עצמכם, תהיו אמיצים ותסתכלו לחרדה ולדיכאון ישר בלבן שבעיניים!
עליכם להסכים לחוות שוב את אותם רגשות שהתנתקתם מהם, אולי התרגלתם לעמעם רגשות ולברוח לחלומות עקב פגיעה או עקב חוסר אמון שחוויתם בחברה.
זכרו כי אלו לא באמת אתם שלא יכולים לחיות את החיים עד הסוף במלואם, אלה רק המחשבות הטורדניות והאנשים הקטנים שמנסים לרכב על טעויות העבר שלכם. זכרו שכבר עבר זמנם של האנשים שמפשפשים בעברכם.
ואם אתם נוטים לשקוע בנוסטלגיה וליטות חסד למי שהשתתף בעיצוב עברכם ממרחק השנים - זכרו מה היה באמת. הנוסטלגיה הזו מתוקה רק למי שהתחמק מאחריותו, ולא למי שנושא את העצב ורואה את החיים בכובד ראש.
העבר לא באמת היה טוב יותר. התנתקו ואל תביטו אחורה, אם זה טוב ואם זה רע.
תרגילים לדוגמא המופיעים בספר:
*לרשום את שמות האנשים בעבר או בהווה שתמכו בך
*להציע למישהו לצאת לארוחת ערב (היעזרו בתסריט שהכנתם מראש)
*לחשוב על סיטואציה קשה שהייתה שניהלת אותה טוב לדעתך, ולרשום את השלבים והפעולות שנקטת.
*דירוג של פוביות: לתת מספר לכל מיני תרחישים בתחום הפוביה שלך, כדי לדרג עד כמה יפחיד אותך כל אחד מהתרחישים. אפשר להתחיל ביצוע תרחיש קל ולעבור לקשים יותר.
*להפוך התנהגות מגיבה להתנהגות פעילה: לעבור מ"לא עושה דברים כי לא בא לי" ל"עושה את הדברים האלה אפילו תוך העמדת פנים"
*ועוד
תהנו!”
