"לא עשינו נקמה. מאשימים אותנו שמה שהדריך אותנו זו נקמה. אלה הם דברי הבל. מה שעשינו היה מניעה קונקרטית של פעולות טרור צפויות. פעלנו נגד אלה שחשבנו שימשיכו לבצע פעולות טרור. אני לא אומר שאלה שהיו מעורבים במינכן לא היו בני מוות. הם בהחלט היו ראויים למות. אבל לא עסקנו בעבר, אלא התרכזנו בצפוי." (ראש המוסד לשעבר, האלוף במיל' צבי זמיר, מתוך הכתבה "גולדה לא נתנה הוראה" מאת יוסי מלמן, באתר "הארץ", 17 בפברו

לא אוסיף הרבה על המבצעים והתפקידים שמילא מייק הררי במוסד.
לצערי הרגשתי החמצה, מהכתוב כסיפור.לא יצאתי בתחושה מיהו מייק הררי.
התקבלה דמות יודעת כל, סופרמן, דו ממדי. משפחה שתמיד תומכת, אין ציוץ אפילו קטן של מחאה.הילדים נולדים אוטומטית, גם לא ידוע כמה, מה קרה כשהוא חזר ממבצע קשה? איך משתנה יחס הילדים עם הזמן?כמובן , לא געגועים שלו ולא כלום.
האם מייק הררי, באמת אדם מכונה.
הדמות שמצטיירת בתחום המבצע

לאורך השנים תרמו מספר מבצעים, שבלט בהם השילוב בין הפתעה, תעוזה ויכולת מבצעית מרשימה של יחידות המבצעים המיוחדים של גופי הביטחון של ישראל, ליצירת הדימוי המרתיע בדבר הזרוע הארוכה של ישראל (לצד חיל האוויר כמובן) המסוגלת לחדור ולפגוע בלב המאפליה של ארגוני הטרור ובמרכזי הכובד של מדינות אויב.

כשקוראים על מבצעים כאלו כיום ("מתקפת הביפרים", למשל), ברור כמעט מאליו שזו הרמה המתבקשת מיחידות אלו, וכשזה לא ק

בצעירותי בעיר חיפה היו למשפחתי ( בעיקר לאימי) חברים וחברות, נהגנו לבקר אותם בשבתות ולערוך איתם בפסח את הסדר וכך הלאה. אבי המשפחה היה רב מלחים בצי הסוחר, ובשנים ההם הוא היה יוצא למשימות במכלית ענקית שנהגה להביא דלק לבתי הזיקוק בחיפה. במשך שנים הייתי מטריד אותו בשאלות- מאיפה הדלק מגיע? וכל מיני שאלות בנוגע למשלוחים שהיו מגיעים לארץ. האיש היה דג, מילה לא הוציא בקשר למשימות שלו. הדבר היחידי שעליו הי

אכזבה. ספר מיותר שאפשר לקרוא אם יש תור ארוך אצל רופא השיניים.
כשחושבים על זה, ספרים על עולם הריגול לעולם לא יהיו מדוייקים ואמינים לגמרי; אם הם כן, זה אומר שהרבה אנשים נכשלו קשות בתפקידם. קשה למצוא ספר על עולם הריגול שמציג מחקר אמיתי, דעות נוקבות, תמונה עגולה לגמרי. "היסטוריה של אפר" הוא אחד כזה וגם ספריו של פרופסור בר-זוהר. "איש המבצעים" הוא בפירוש לא ספר כזה. הספר הוא אוסף של אנקדוטות מחייו של מ

ימים של דמים.
במעגל הבלתי נפסק של מהלומה וגמול ומכה ומכה אחת אפיים המתנהל בינינו לבינם כבר שנות דור, יש מקרים המזדקרים מעל לים הדם הגדול.
אחד מהמקרים הללו הוא טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. האסון האיום הזה שנחרט היטב בלבה של ישראל, היה הבסיס למבצע הציד אחר המעורבים בו, הלא הוא מבצע "זעם האל" (על פי מקורות זרים כמובן, משום שמדינת ישראל לא הודתה בכך באופן רשמי מעולם)
הספר הזה משרטט את נתיב הציד