אוכלי הגחלים / <mark>גיל אילוטוביץ</mark>

אני מודה שרב השיח והתגובות לביקורתו המרתקת
של טוביה על הספר רומקובסקי מלך היהודים, היתה לי כעין זרז לכתוב
את חוות דעתי על הספר אוכלי הגחלים.
וכל זאת למה?
מכיוון שהספר מעלה את סיפורו של מרדכי מארק גרינשטיין, יהודי בורשה (דמות בדויה לחלוטין)
שלפני המלחמה ההיא היה עוזרו (מנהל עסקיו) של רב, איש צעיר, נהנתן ותאב חיים, בילויים
ושעשועים, במהלך המלחמה היה בגטו ועדי

מלבד זה שהספר מצויין, קריא מאד, רהוט וכל שאר הסופרלטיבים, הוא גם מעלה דילמה. דילמה יהודית וגם דילמה אנושית. מדובר בבחור ששימש בתפקיד במחנה הריכוז. הוא כונה "מוטל בעל זרוע" וכזה היה. האם היתה לו ברירה? האם הוא רשע? האם צריך להדיח אותו מחברתנו?
באחד המשפטים החזקים בספר אומר מארק (מוטל - מרדכי גרינשטיין) - חייו של אסיר במחה היו מחושבים לשלושה חודשי חיים. האם זה ששרד הוא לא חטף - קנה - החביא - שדד או

הספר מתאר את דמותו של מארק גרינשטיין,ניצול שואה, ואכן רובו של הספר עוסק בזכרונותיו מימי השואה שעולים תוך כדי טיול שערך באי באלי שבאינדונזיה. הדבר נשמע טבעי והגיוני, שכן ניצולי השואה לא יכולים להמלט מעברם הקודר וזכרונות קשים עולים מדי פעם נוכח חוויות וארועים עכשוויים. נראה לי שאכן המחבר רצה לעסוק בנושא זה ובחר להעלותו שוב ושוב על רקע מערכת יחסים חדשה בפינה הכה רחוקה ושלוה של העולם המשמשת בבח

"איך צומח שקט מתוך המהומה" , צורד פוליקר בקולו.
ובאמת איך, איך צמח לאלקה שקט אחרי עשרות שנים של מהומת נפש?
ובכן היא אוזרת כח, לצאת למסע שמטרתו נחשפת רק עם חתימתו.

תמונות חתונה נפרשות כחופה דרך שמשת האוטובוס בו היא נוסעת, וגלגליו החורקים בזמן דרך שני צירים:

בהווה המתפתל עם האוטובוס, בו היא פוגשת את מאיה, אלמנת מלחמה טריה,
ובעבר הצורב זכרונות ילדות ומשפחה בפולין, מלחמה, סלקציות, מחבוא,

בביקורת שלי על "אוכלי הגחלים" ציינתי שהספר "תמונות חתונה" שכתב <mark>גיל</mark> אילטוביץ נוגע בדמויות מן העבר הכאוב ביותר של יהודי אירופה שחוו את השואה הנאצית. גם ספר זה מומלץ ביותר. "תמונות חתונה".
אלקה היא מוקד הסיפור. היא מגיעה לישראל לפני מלחמת השחרור. בנה ששרד את השואה נישא כאן ועוזב את ישראל לטובת ארצות הברית. לאלקה יש כישרון להפוך כל בד לשמלה מפוארת ולפיכך היא מצליחה להתפרנס היטב ולהמשיך לחיות כמו שאשה

ספר טוב ונוגע ללב על קשיש ניצול שואה שיוצא לטיול מאורגן בחו"ל, לאחר שחי עשרות שנים בבדידות תחת מעמסה כבדה מנשוא של רגשות אשם. כמו ב'תמונות חתונה' שקראתי ואהבתי, גם כאן, מיטיב <mark>גיל אילוטוביץ</mark> לשרטט את דמויותיו בעדינות וברגישות, ולקרב אותן אל ליבו של הקורא.
הספר מעלה שאלות חשובות לגבי יכולתנו לשפוט את מי שאחיזתם בחיים ויצר ההשרדות שלהם גברו על כל יצר אחר, בזמנים הקשים ההם, שבהם שלטו השרירותיות והטיר

עוד ספר מצויין של <mark>גיל אילוטוביץ</mark> שיודע לכתוב, לקחת נושא ולנתב בין עבר להווה ביד אמן מרתקת. נוגע בשאלה קשה של אדם שעבר את מחנות ההשמדה והתגלגל לתפקיד קאפו למעשה.
מומלץ ביותר כמו גם ספרו של אילוטוביץ "תמונת חתונה"

***


כבר מהעמודים הראשונים תהיתי לעצמי – איך מישהו שנושא את השם <mark>גיל</mark> הצליח לכתוב ככה? לולא השם הצברי המסגיר לא הייתי מהססת לקבוע שהספר נכתב ע"י יהודי אירופאי שנולד לא יאוחר משנות ה-30 של המאה הקודמת. היידיש, הניחוח היהודי, האווירה, כאילו <mark>גיל</mark> הוא <mark>גיל</mark>גול של אחד מאותם סופרים יידישאים שהשתבחה בהם מזרח-אירופה. הכתיבה פשוטה ובהירה להפליא, כמו לא רצה הסופר להכביד על הספר הקטן והדק הזה שכל-כך נוח להחזי

את הוצאת עם עובד אני מכירה ומעריכה מזה שנים ואין זה פלא;
תחת מטרייתה התפרסמו מאות יצירות מופת אותן קראתי בשקיקה והנאה.
עוד מתקופת מ<mark>גיל</mark>ת סן מיקלה, אני עוקבת ומתאהבת בדמויות רבגוניות ובלתי נשכחות; ישראלים ואירופאים, יהודים ונוכרים, בעלי חיים וטבע.
הטבע של שלו והחיים של באר וכל אותם תפוחי הבוסר שמרגישים עליהם אוטוטו את הביס כי ספרי ביכוריהם הופכים במהירות לפרי עסיסי שלא ניתן לעמוד בפניו.
ואמנם ה